בעל שם טוב על התורה, בראשית נז

ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'. עיקר האדם הוא הצלם דמות אדם שבו, וכדאיתא בזוהר הקדוש (פ' נח דע"א ע"א, וישב דקצ"א ע"א) כשחיה דורסת את האדם בוראי נדמה לה כבהמה, והלך ממנו דמות אדם מחמת העבירות שעשה, ואדם בגימטריא מ"ה, וזהו פירוש מה שאמרו חז"ל (חגיגה ד"ד ע"א) איזהו שוטה המאבד מה שנותנים לו, ר"ל צלם אדם גימטריא מה שנותנים לו מעולמות עליונים, ונקרא שוטה אם איבד זה מחמת שטות, כי (סוטה ד"ג ע"א) אין אדם עושה עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות: (לקוטי אמרים ד"ב ע"ג).