בעל שם טוב על התורה, בראשית כו

כתיב (תהלים פ"ד) כי שמש ומגן ה' אלהים, פי' כי שם הוי"ה נקרא שמש, וז"ש שמש ומגן פי' כמו מחיצה המגין בעד אור השמש, הוא הדמיון כמו ה' אלהים, ר"ל כמו שאי אפשר להסתכל בשמש, מגודל אור הבהירות שלו, אם לא על ידי מגן ומסך המבדיל, שהוא המגין בעד אור השמש, שיוכלו חלושי הראות ליהנות מאורו, כך הוא שם הוי"ה ב"ה אורו רב מאוד, מגודל אור בהירותו, לכך הוצרך לצמצמו ולהגבילו בתוך שם אלהים גימטריא הטבע שהוא המגן.

וזהו שאמרו רבותינו ז"ל (נדרים ד"ח ע"ב) לעתיד לבוא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה, שהוא שם אלהים, גימטריא הטבע, שעתה הוא מלובש בתוכו, וצדיקים מתרפאין בה שיקויים בהם (ישעיהו ל׳:כ׳) והיו עיניך רואות את מוריך, ויהיה ההנהגה עמהם למעלה מהטבע ויוכלו לקבל בהירותו ורחמיו הגדולים, אבל לא כן הרשעים אלא מתלהטין כמו"ש הנביא (ישעיה מ, ב) ה' כגבור יצא, כלומר אף על פי שהוא הוי"ה מדת הרחמים, עם כל זה כשיוציא שם הוי"ה מנרתיקה ילבוש נקם כגבור וכו', שיתהפך לרשעים מדת הרחמים למדת הדין כמו שכתוב (בפ' בא) וה' הכה כל בכור, וכתיב (בפ' בראשית) ויאמר ה' אמחה וגו': (כש"ט ח"ב דכ"ד ע"ג).