עצי חיים על התורה עא

העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות, והקשה בתוס' והלא אמרינן (פסחים נ') לעולם יעסוק בתורה אע"ג שאינה לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה, וי"ל דתרי שלא לשמה הוי דמה שאמרי' לעולם יעסוק אדם בתורה אפי' שלא לשמה היינו כדי שיקרא רבי או כדי שיכבדוהו, ומה שאמרינן הכא כל העוסק בתורה שלא לשמה נעשה לו סם המות היינו מי שלומד לקנטר עכ"ל, והנה יש להבין מדוע על שלומד שלא לשמה יגיע לו עונש כולי האי עד שתורתו נעשית לו סה"מ, ועוד מנ"ל לתוס' חילוק זה בין שלא לשמה כדי שיכבדהו או משום כדי לקנטר, ואפשר לומר דמוכח כל דבריהם מהא דאמרינן בגמ' (שבת ל"א) באחד שבא לפני שמאי ואמר גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחד וכו'. אתא לקמי' דהלל גיירו אמר לי' כל מה דעלך סני לחברך לא תעביד ואידך פירושא זיל גמור, ופי' בבש"א פ' שמות דהנה כל אחד מישראל צריך לקיים כל התרי"ג מצות והנה כמה מצות שאין כל אדם יוכל לקיים כולן כמו מצות הנוהגים בכהנים ומצות התלויים בארץ וכדומה וצריך להתגלגל עד שיקיים כולן והנה הגר הזה רצה להתגייר באופן שיקנה שלימות בפעם הזאת שהוא בעולם ולא יצטרך שוב להתגלגל ורגל הוא לשון פעם כמו שלש רגלים וזה אמרו גייריני על מנת שתלמדני כשאני עומד על רגל אחד ר"ל שיוכל לקיים כל התורה בפעם אחד ולא יצטרך לגלגל, והנה איתא בספרים דמי שמקשר עצמו עם כל אחד מישראל כנפשו הרי נחשב כגוף אחד עם כל ישראל וכל מה שקיים א' מישראל כאלו קיים הוא, וזה שהשיב לו הלל מה דעלך סני לחברך לא תעביד וע"כ במצות שיעשה חבירך תצא ידי חובתך גם אתה עכ"ד בתוס' נופך, ובספר סמא דחי' הוסיף לפרש ואידך זיל גמור ר"ל דיש עוד תקנה לקיים כל התרי"ג מצות ע"י לימוד התורה כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה וכן כל המצות יכול לקיים ע"י עסק התורה בהלכה של אותה מצוה עכ"ד ועי' מ"ש בפ' תרומה. והנה הא דכל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה דעת לנבון ניקל דהוא משום שעוסק בתורה כדי לשמור ולעשות ומקבל עליו בלבבו אשר המצוה דעסיק בה בלמדו בתורה מתי שיבא לידו יקיימנה בזה, הרי נחשב כאלו קיימה מה שקבל על עצמו כיון דמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה כדאיתא בפ"ק דקידושין, ולפי"ז הא דאמר בספר סמא דחיי דע"י עסק התורה יכול לקיים כל התרי"ג מצות הייני דוקא בעוסק בתורה לשמה כדי לשמור ולעשות, ויובן דברי חז"ל כל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות כיון דאם עוסק בתורה שלא לשמה לא אהני לי' ע"י תורתו לקיים בזה כל התרי"ג מצות וצריך להתגלגל עוד הפעם וימות ח"ו שתי פעמים בגילגול זה ובגילגול אחר עוד הפעם, ובזה פי' בס' תולדות י"י איזהו שוטה הלן בבית הקברות ר"ל בכמה וכמה קברים. והנה עכ"פ יוכל לקיים כל התרי"ג מצות ע"י שימת שלום ואהבת חבירים ובזה נחשבים כגוף אחד ובמה שיעשה חבירו הרי הוא כמותו, ויתבאר דברי התוס' הנ"ל שכתבו דהא דלומד שלא לשמה נעשית לו סה"מ היינו דוקא במי שלומד לקנטר ר"ל דאם אינו לומד לקנטר והרי הוא עם כל אחד מישראל כנפשו א"כ יוכל לקיים התרי"ג מצות ע"י האחדות ואפי' אם לומד שלא לשמה רק כדי שיכבדוהו אפ"ה אינה נעשית לו סה"מ ר"ל שיהא מוכרח להתגלגל עוד הפעם רק דאם לומד שלא לשמה וגם אינו מקשר נפשו עם נפשות ישראל והיינו שלומד ג"כ לקנטר בזה תורתו נעשית לו סה"מ אבל אם לומד כדי שיכבדוהו ועם בני אדם עכ"פ הוא כנפש אחד שפיר יוכל לקיים את כל דברי התורה הזאת ע"י האחדות כנ"ל. ויתבאר דברי הכתוב דהנה רש"י פי' שם עוד לפי שהיו נכלמים הי' דואג יוסף שמא ירובו בדרך על דבר מכירתו להתוכח זה עם זה אתה ספרת לה"ר עליו וגרמת לנו לשנאתו עכ"ל. והנה כל הפירושים דברי א' חיים וע' פנים לתורה ויש לומר דיעקב אבינו לא הי' צריך להזהיר אותם שלא יעסקו בדרך בתורה כיון דדבר זה הי' מקובל בידם מכבר, אבל יוסף הי' ירא יותר כיון שיריבו זה עם זה ע"י עסק מכירת יוסף א"כ לא יהי' ביניהם אחדות ושלום וא"כ במה איפה יוכלו לקיים כל התרי"ג מצות אם לא ע"י עסק התורה ועל כן הי'