עצי חיים על התורה מט

המפורשים מה הי' המורא הגדול מן המקום הזה, גם אמרו בלשון שלילה אין זה כ"א הול"ל זהו בית אלקים, גם יל"ד דקודם כתיב בית אלקים אח"כ וזה שער השמים דבית הוא מבפנים ושער הוא בחוץ מקום הכניסה לבית, גם דהול"ל אין זה כ"א בית אלקים ושער השמים ותיבת וזה היא כשפת יתר לכאו'. ונראה עפי"ד הגמ' (חגיגה דף ה') במאי דכתיב עוז וחדוה במקומו וכתיב המשל ופחד עמו דבבתי בראי חדוה במקומו ובבתי גואי המשל ופחד עמו, ובזה פי' ביע"ד אמרם ז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, יבואר הדבר כי הבע"ת מה לו לשמחה והוא באימה ופחד וע"כ אין לו מקום בבתי בראי אך הקב"ה חותר חתירה וכו' להכניסו בבתי גואי אבל הצדיקים גמורים עובדים את ה' בשמחה בבחי' בתי בראי לא עביד הקב"ה ניסא למגנא להכניסם לבתי גואי עכ"ד ועיין ביש"מ פ' יתרו הדרך הרביעי. והנה אא"ז זלה"ה בס' רב טוב ריש הפרשה פי' ויצא יעקב וגו' וילך חרנה עפי"מ שפי' מאמרם האי ת"ח דרתח אורייתא קא מרתחא לי' היינו שמכח אש התורה כועס על עצמו שנדמה לו שאינו יוצא ידי חובתו כראוי לו וכאלו הוא מלא עון וכ"כ יעקב הלך לחו"ל בכעס על עצמו כי שפט בדעתו מסתמא עונותיו גרמו לו לצאת מא"י לחו"ל עכדה"ק. ולפי"ז י"ל דכ"ז שהי' יעקב בא"י ובבית עבר ועבד את ה' בשמחה הי' בבחי' בתי בראי כנ"ל דלמה יעשה לו ניסא להכניסו בבתי גואי אבל אח"כ בצאתו לחו"ל שכעס ע"ע אודות עונותיו שגרמו לו והי' באימה ופחד לפני דר עליון וא"כ הי' בבחי' גואי כי לא הי' לו עוד מקום בבתי בראי. ועם זה ית' משאה"כ ויקץ יעקב משנתו וגו' ויל"ד למה ביאר הכ' שאמר כן כשהקיץ ממשנתו, ב) אכן יש ה' במקום הזה וקשה הלא מלא כל הארץ כבודו, וי"ל דיעקב כשנתעורר בתשובה ע"י שהוצרך לצאת מא"י ועי"ז הי' בבחי' בתי גואי וע"כ אמר הכ' ויקץ יעקב משנתו היינו שנתעורר בתשובה ע"ד שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה עורו ישנים משינתכם ולכן אמר אכן יש ה' במקום הזה ר"ל על ידי התשובה הי' בבתי גואי וא"כ יש ה' במקום הזה דייקא דהא עד אותו זמן הי' בבתי בראי ולא במקום ה' היינו בבתי גואי אבל השתא הכא הוא במקום ה' היינו בבתי גואי ואנכי לא ידעתי כלו' שלא ידע ממדה הזאת כי צדיקים גמורים שעובדים את ה' בשמחה לא יבואו לזה המקום בבתי גואי רק השתא הי' בבתי גואי וזש"ה וירא ויאמר מה נורא המקום הזה היינו שהי' בבתי גואי ושם המשל ופחד עמו ע"כ הי' ירא לנפשו במדה אשר משתמש שם ויאמר מה נורא כנ"ל וע"כ אמר בלשון שלילה אין זה דהא מן המדה אשר משתמש שם היינו היראה מזה מוכח דהוא בתי גואי והוא בית א', וזה שער השמים ר"ל וזה המדה ומקום אשר הי' שם בתחלה כשעבד את ה' בשמחה הי' רק שער השמים אבל זה כיון שהוא נורא הוא בית א' בתי גואי והבן. מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית א' וזה שער השמים ודקדקו המפורשים הלשון שלילה אין זה, דהל"ל זה בית א' גם לפ' דברי רש"י וזה שער השמים, וי"ל עפ"י השל"ה עה"פ הבה לי בנים וגו' לפי שחשבה שהשי"ת מונע ממנה פרי בטן מחמת שמתאווה הקב"ה לתפלתו של יעקב כאמרם ז"ל למה נעשו אמותיהן של ישראל עקרות מפני שהקב"ה מתאווה לתפלתן של צדיקים וע"ז השיב יעקב שזה הוא בא"י שהוא תחת יד הקב"ה בעצמו אבל בחו"ל הניתן תחת שרי מעלה אין הקב"ה מייסר את הצדיק מפני שחושק לתפלתו כי אולי יפסיקוהו עוברי דרכים הם שרי החיצונים וז"ש התחת א' אנכי פי' וכי אני בא"י שהוא תחת יד הקב"ה בעצמו וכו' יעי"ש, ה היוצא מדבריו דבא"י לפעמים מייסר את הצדיק מפני שחושק לתפלתו כי שם יתקבל תפלתו בטח באין שטן ופגע רע וז"ש מה נורא המקום הזה פי' כיון שהוא בא"י לכן הוא נורא ר"ל שיש שם לירא אולי את אשר יאהב ה' יוכיח מפני שהקב"ה מתאווה לתפלתו ולא יפסיקוהו המסטינים כיון שהוא תחת יד הקב"ה בעצמו ואין זולתו, וזש"ה אין זה כי אם בית א' בעצמו ולא תחת שרי מעלה וע"כ וזה שער השמים כפרש"י לעלות