עצי חיים על התורה שנח

בתי גואי לכן אמר האזינו השמים שהמה קרובים אליו אבל הארץ היא רחוקה ממנו כיון שהארץ היא גם בבתי' בראי אבל שאר הנביאים שלא היו מתנבאי' באספקלריא המאירה כמשרע"ה והי' בבחי' בתי בראי וא"כ היו קרובים לארץ ורחוק מן השמים וע"כ אמרו שמעו שמים והאזינו ארץ. יערף כמטר לקחי וגו' ובגמ' תענית דף ז' ע"א אמר רב יהודא גדול יום הגשמים כיום שנתנה בו תורה שנאמר יערף כמטר לקחי אין לקח אלא תורה שנאמר כי לקח טוב וגו' רבא אמר גדול יותר מיום שנתנה בו תורה שנאמר יערף כמטר לקחי מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול ע"ש, ומאוד צריך להתבונן בדבר האיך שייך לומר דיום הגשמים יהי' גדול או יותר גדול מיום שנתנה תורה ועי' במהרש"א שנדחק שם בזה וגם במאי פליגי ר"י ורבא ולע"ד י"ל עפ"ד הגמ' קידושין דף מ' ע"ב דפליגי ר"ט ור"ע דר' טרפון אמר מעשה גדול ור"ע אמר תלמוד גדול נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה ע"ש ומבואר דר"ט ס"ל אעפ"י שהתלמוד מביא לידי מעשה מ"מ מעשה גדול ור"ע ס"ל כיון שאי אפשר לבא לידי מעשה אא"כ ילמוד משו"ה תלמוד גדול ממעשה, והנה בגמ' עירובין דף מ"א ע"ב ת"ר ג' דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו אלו הן עכו"ם ורוח רעה ודקדוקי עניות ע"ש, ומבואר דעניות מעביר ח"ו על דעת קונו והוא ע"ד משה"כ משלי כ"ח ועל פת לחם יפשע גברא ולפ"ז י"ל דכמו דתלמוד גדול ממעשה משום דתלמוד מביא לידי מעשה ה"נ י"ל דהעדר העניות הוא גדול ממעשה כיון דמהעדר העניות יכול לבא לידי מעשה והיינו לר"ע אבל לר"ט דס"ל דמעשה גדול ה"נ כש"כ דמעשה גדול מהעדר העניות, וא"כ י"ל דרב יהודא ורבא פליגי בזה דר"י ס"ל כר"ט וע"כ ס"ל דיום הגשמים אינו גדול יותר מיום שנתנה בו תורה היינו כיון דיום הגשמים מביא ברכה לעולם ומעביר העניות כדי שלא יעבור על דעת קונו אבל מ"מ אינו גדול יותר מיום שנתנה בו תורה דהא עכ"פ לא עדיף מתלמוד שמביא ג"כ האדם לידי מעשה ואפ"ה ס"ל לר"ט דמעשה גדול מתלמוד אבל רבא ס"ל כר"ע דתלמוד גדול שמביא לידי מעשה וא"כ ה"נ יום הגשמים שמביא ג"כ לידי מעשה גדול מיום שנתנה בו תורה וא"כ ר"י ורבא פליגי בהא שכבר נחלקו בו ר"ע ור"ט, גם י"ל דר"י ס"ל דר"ע מודה בהא כיון דהעדר העניות אינו מביא לידי מעשה רק דהעניות מעביר מידי מעשה אבל מ"מ ג"כ אינו מביא ולכן ס"ל לר"י דגם ר''ע מודה בהא שאינו גדול מיום שנתנה בו תורה רק שהוא כיום הזה ואינו גדול ממנו יערף כמטר וגו' יל"ד כפל הלשון באלו הפסוקי' ונראה דהנה הכתוב המשיל התורה למטר וגם לטל, וי"ל דהיינו עפ"ד הגמ' פסחים דף נ' רבא רמי כתיב כי גדול עד שמים חסדך וכתיב כי גדול מעל שמים חסדך הא כיצד כאן בעושין לשמה וכאן בעושין שלא לשמה, והנה ידוע כי המטר בא מן לחות הארץ מלמטה והטל בא מחלק האויר הבא מלמעלה, ועי' ביע"ד ח"א שפי' בזה מה שאמרו כי יבא כגשם לנו והשיב אהי' כטל לישראל ע"ש, ולפ"ז יתבאר דמשו"ה המשיל הכתיב התורה למטר וגם לטל דהיינו כיון שיש שני בחי' בלימוד התורה דאם היא לשמה דכתיב בה מעל שמים חסדך הוא נמשל לטל הבא מלמעלה ואם הוא ח"ו שלא לשמה שאינו עולה עד למעלה הוא נמשל למטר שהוא בא מן הארץ מלמטה, ויתבאר בזה דברי הגמ' תענית דף ז' כל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות שנ' יערף כמטר לקחי ואין עריפה אלא הריגה שנאמר וערפו שם את העגלה ולכאורה צ"ב דמנ"ל דהכתוב יערוף כמטר מיירי בעוסק בתורה שלא לשמה ולהנ"ל י"ל כיון דהמשיל הכתוב התורה למטר שהוא בא מלמטה ולכן מוכח דמיירי מתורה שלא לשמה שהיא ג"כ אינו עולה למעלה מעל שמים, וזשה"כ האזינו השמים וגו' ותשמע הארץ וגו' ר"ל כיון דבא הכתוב לדבר מבחי' לשמה שהוא נטל משמים ממעל ומשלא לשמה שהוא כמטר מן הארץ, ולכן אמר הכתוב האזינו השמים דהוא בחי' לשמה ותשמע הארץ דהיא בחי' שלא לשמה וא"כ אין כאן כפל לשון רק דהכתוב דבר משני בחי' הלימוד. הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וגו' ונראה עפ"ד הגמ סנהדרין דף צ"א א"ל אנטונינוס לרבי גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין כיצד גוף אומר נשמה חטאת וכו' ונשמה אומרת גוף חטא