עצי חיים על התורה רפט

ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו ובבעה"ט כתב ישראל הבאים ר"ת וסו"ת מילה, את יעקב איש סו"ת שבת לומר לך שבשביל שבת ומילה ששמרו במצרים נגאלו ויש להבין השייכות שבת ומילה ובמדרש הבה נתחכמה רצו לבטל שבת אבל מילה לא נזכר ולהנ"ל דבשביל שבת ומילה נגאלו אמאי לא רצו לבטל גם מילה ולמה שבת לבד דייקא. ונראה דהנה הרמ"א ה' מילה סי' רס"ה כתב וז"ל עוד נהגו לעשות סעודה ומשתה בליל שבת לאחר שנולד זכר נכנסים אצל התינוק לטעום שם וכתב הטו"ז וז"ל וראיתי סמך לזה ממדרש רבה פ' אמור ר' לוי אמר משל למלך שגזר ואמר כל אכסנאין שיש כאן לא יראו פני עד שיראו פני המטרנותא תחלה כך אמר הקב"ה לא תביאו לפני קרבן עד שתעבור עליו שבת שאין ז' ימים בלא שבת ואין מילה בלא שבת ובדרישה הביא מה שנוהגים בשבת לבקר אצל התינוק הנולד שהוא אבל על תורתו ששכח כדאיתא בפ' המפלת עכ"ל הטו"ז ויל"ד בטעמו של הדרישה דא"כ למה נכנסים אצלו בשבת והלא תיכף כשנולד כששכח תורתו הי' צריכין לילך אצלו ועוד לשמחה זו מה זו עושה הא אדרבה יש צער על תורתו ששכח ואמאי נהגו לעשות סעודה ומשתה. וי"ל עפי"ד הגמ' מגילה ג' מבטלין תורה מפני מקרא מגלה ק"ו מעבודה ומה עבודה שהוא חמורה מבטלין ת"ת לא כש"כ ופריך ועבודה חמורה מת"ת והאמר רב שמואל גדול ת"ת יותר מהקרבת תמידין שנאמר עתה באתי וכו' ומשני ל"ק הא דרבים והא דיחיד פי' ת"ת דרבים שהי' שם יהושע וכל ישראל בזה חמורה ת"ת מקרבנות אבל ת"ת דיחיד קרבנות חמורה מת"ת ע"ש, ולפ"ז י"ל דשני הפירושים שהביא הטו"ז הנ"ל אחד היא דהא לפי המדרש דמילה היא כקרבן ומשו"ה צריך שיעבור עליו השבת שיהא כשר לקרבן ובשבת זו התינוק נעשה מוכשר ומוכן לקרבן וכיון דעדיפא קרבן מת"ת דיחיד ע"כ נכנסים אצלו לבקרו בשבת דייקא על תורתו ששכח ובזה ינחמו על תורתו כיון שתורתו עכ"פ לא עדיף מת"ת דיחיד וכיון דעבודה עדיף מת"ת א"כ אין לו להתינוק להתאבל על תורתו דהא ע"י השבת מזומן הוא לעבודה שהוא עדיף מת"ת דיחיד, והיינו שנכנס להקרבה ע"י המילה ונעשה מוכשר עתה ע"י השבת ולכן נכנסים אצלו ועושים משתה ושמחה בשבת כיון שבשבת זו היא ניחום על התורה וא"ש דברי הדרישה דנכנסים אל התינוק לנחמו בשבת דייקא כיון דבשבת ראשונה שנעשה מזומן למילה יש בזה לנחמו על תורתו ששכח. ויתבאר המדרש הבה נתחכמה רלו לבטל שבת וי"ל כיון דנגאלו ממצרים בזכות המילה כמאה"כ מתבוססת בדמיך ופרש"י בפ' בא עה"פ והי' לכם למשמרת דנתן להם שתי מצות דם פסח ודם מילה כדי שיגאלו ע"ש והנה כיון דמילה הוא רק אם שמרו מקודם השבת וכדברי המדרש שאין הקרבן ראוי רק אם יהי' מקודם השבת ואין מילה בלא שבת ולכן רצו מקודם לבטל שבת ובכן לא יהיו ראוים למצות מילה אשר עי"ז יגאלו ממצרים. ובזה יש לבאר ג"כ המדרש הובא בתוס' פסחים דף קי"ז ע"ב וז"ל שיש במדרש לפי שבמצרים עבדו