עצי חיים על התורה רמט

יתבאר דהמביא וקורא פרשת הביכורים אומר דמה שהביאו לבית הבחירה בזה הוא מקיים מצות הבורא בינו לבין קונו ובמה ששימח אחרים ונהנו אחרים מטובו אשר הנחילו ה"א בזה קיים מצות התלויות בתועלת בני אדם וע"כ מגיע לו שכר בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב וע"כ אומר וברך את עמך את ישראל ר"ל לעוה"ב בברכה שאין לה קצבה הבא משל הקב"ה בשכר המצוה אשר הוא ביניו לבין קונו וגם את האדמה אשר נתת לי זו שכר בעוה"ז עבור הטוב שנהג בין בני אדם. השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו וגו' ודרשו חז"ל כל השקפה לרעה וגדולה צדקה שמהפכת מדה"ד לרחמים, ויש לדקדק א"כ מדוע כתיב לשון השקיפה דהוא מורה על מדה"ד עוד יש לדקדק כפל הלשון את עמך ואת האדמה למה לי דמה שייך שם ברכה על האדמה ביחוד אם לא הנאה המגיע ממנה להושיבם עלי' ונ"ל עפ"י הנודע ממה דכתיב כלה ד' חמתו ויצת אש בציון בעת שנתחייבו שונאיהן של ישראל וריחם הקב"ה על עמו ישראל ושפך חמתו על העצים ואבנים וחרבה עירנו ושמם בית מקדשינו בעוה"ר כדי שלא יזיק ח"ו לכלל ישראל והעיקר בקשתינו שישוב ד' וירחם על שמו הגדול ויתקדש שמו עלינו שיעזור השי"ת לנו ולא יאונה לבנ"י כל רע ח"ו וגם תבנה ותכונן עיר ציון משכן כבודו ית"ש, ובזה פי' האלשיך בתהלים י"ד ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה כי ציון במשפט ודין הוא שתפדה כי היא לא חטאה אך ושבי' בצדקה צריך פדיון בתורת צדקה, וזש"ה וברך את עמך ישראל שלא יזיק ח"ו לעמך ישראל וגם את האדמה אשר נתת לנו ר"ל שתברך את האדמה שיתן הקב"ה השראת שכינתו בתוכינו על האדמה כאשר הי' עם אבותינו שנתן משכנו בתוכינו במהרה בימינו כן גם עמך ישראל יהא מבורך מפי שמו הגדול בלי שום נזק ח"ו ולכן הוציא הכתוב בלשון השקפה דהוא מדה"ד כיון דבאמת האדמה אשר אנחנו מתפללים על פדותה הוא בדין כי היא לא חטאה מאומה. השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה וגו' ויל"ד כפל הלשון ממעון קדשך השמים דהא הכל יודעין אשר השמים היא היא מעון קדשו וגם כפל הלשון את עמך וגם את ישראל וגם למה נאמר ואת האדמה דאם הברכה היא לאדם הכל בכלל זה גם את האדמה אשר היא לאדם. ונראה עפימ"ש אאזלל"ה ביש"מ פ' פנחס קנא קנאתי לד' א' צבאות עפימ"ש הגלאנטי בפ' כי ראתה גוים באו מקדשה כי ראתה סו"ת י"ק באו מקדשה סו"ת ו"ק וגוים ביניהם והנה בעבור ישראל ח"ו הם מרחקין השם וגם מסלקין שכינתו ואז ח"ו לא נקרא אלקי ישראל רק אלקי צבאות עליונים ונוח לו ית"ש יותר שיקרא אלקי ישראל והיינו קנא קנאתי ר"ל שתי קנאות א' לה' שאינו שלם ועומד ברחוק ע"י עונותיהם, ב' אלקי צבאות ר"ל למה שנקרא רק אלקי צבאות עכ"ד, ובזה פרשתי הכתוב למה יאמרו הגוים אי' נא אלקיהם ואלקינו בשמים היינו דהגוים אשר עשו ח"ו הפירוד יאמרו אי' נא א' שלא נקרא א' ישראל כי אם א' צבאות אמרו וא' בשמים היינו שהוא נקרא ח''ו בהגלות אלקי השמים של העליונים ונוח לו יותר שיהא נקרא א' ישראל, וזש"ה השקיפה ממעון קדשך מן השמים וקאי אלעתיד אשר מעון קדשו היא השמים אלקי העליונים וברך את עמך את ישראל אשר ישראל יהי' עמו במה שנקרא אלקי ישראל וע"כ ואת האדמה אשר נתת לנו ע"י שיהא השראה בעוה"ז היינו על האדמה יהי' השראות שכינתו. והי' חייך וגו' יש לדרוש לטובה ולברכה עפימ"ש האלשיך כי לפעמים היצה"ר מטעה את האדם ומראה לו סימני טהרה על ענין עבירה עד שידמה בעיניו שהוא מצוה ואינו מבין על עצמו והבחינה לזה אחר עשותה כולה או מקצתה הנה פקודי ד' ישרים משמחי לב ואם ירך לבבו ויתחרט זה מורה שהי' עבירה ודבר זה יש ללמוד ממה דכתיב בדוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול בלט ויהי אחר כן ויך לב דוד וגו' ויאמר לאנשים חלילה לי וגו' עיי"ש ובערבי נחל פ' שלח מביא