עצי חיים על התורה רמד

כך למעלה שכביכול אומר ואשר הרעותי אני הוא שגרמתי להם שבראתי היצה"ר ושב הוא כביכול ומתחרט על זה וז"ש ושב ה"א את שבותך כלומר שהוא כביכול ישוב בתשובה ע"י שבותך עכ"ד וז"ש כי תצא למלחמה על אויבך ופירש"י לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר ונתנו ה"א בידיך כמ"ש חז"ל דלעתיד לבא הקב"ה שוחטו ליצה"ר וילמד סנגורי' על עמו ישראל אני הוא שגרמתי להם שבראתי היצה"ר כמו כן גם עתה נעשה ע"י התשובה וז"ש ושבית שביו ר"ל במה אשר תשוב עד ה"א תעורר כן המדה למעלה והיינו ושבית אתה את שביו כביכול את התשובה שלמעלה ממך ע"י שבותך. א"י כי תצא למלחמה על אויביך ופרש"י במלחמות הרשות הכתוב מדבר עוד ברש"י לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר עפימ"ש בספר אמרות טהורות תהלים ק"נ לפרש הכתוב ברצות ד' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו דהענין שהיצ"ט מייעץ את האדם רק למצות עבודת הבורא ית"ש והיצה"ר אינו מסית את האדם רק לתאוות הגופניות אכילה ושתי' וכדומה והדרך הממוצע שיעשה האדם כל עשיותיו לש"ש דהיינו שיאכל כדי שיהי' לו כח ללמוד ולעבודת ד' וכן כולם וזהו כוונת הכתוב ברצות ד' דרכי איש אפי' תאוות אכילה ושתי' עושה ג"כ לעבודת הבורא גם אויביו זה היצה"ר משלים עמו עכ"ד, וזש"ה כי תצא למלחמה על אויביך היינו עם אויבך ולשון על הוי כמו עם כמ"ש ויבואו האנשים על הנשים ובמלחמות הרשות הכתוב מדבר כמו תאוות אכילה ושתי' שהיצה"ר מסיתו להיתר ומן ההיתר יבואו אל האיסור ואם תצא למלחמה על זה והטבת את דרכיך להשלים היצ"ט עם אויבך היצה"ר ושבית שביו גם את שביו של היצה"ר מה שהוא מסית אותך משום שגם הוא ישלים עמך כי זהו דרך הממוצע באם עשייתי הכל לש"ש. כי תבנה בית חדש וגו' כי יפול הנופל ממנו ואיתא בגמ' שבת דף ל"ב לעולם יבקש אדם רחמים שלא יהא חולה שאם חלה אומרים לו הביא זכות והפטר שנאמר כי יפול הנופל ממנו ראוי הי' ליפול מששת ימי בראשית וכו' אלא שמגלגלין זכות ע"י זכאי וחוב ע"י חייב ודקדקו המפורשים הלשון מששת ימי בראשית הא הי' די לומר שראוי הי' ליפול מקודם ואקדומי פרענותא כולו האי מנין גם מהיכן משמע דמגלגלין זכות ע"י זכאי דהא כאן מיירי מחוב ע"י חייב ולא מזכות ע"י זכאי ונראה עפימ"ש בספר בני יששכר מאמרי השבתות מ"ד במה שאמרו חז"ל נמלך בנשמותיהן של צדיקים תחלה דהנה הי"ת רצה לברוא עולם הנסיון והבחירה שיהי' כל הפעולות והמעשים נעשים כפי התחתונים הכל ע"י התערותא דלתתא כי היסוד הוא שורש הכל והאיך הי' באפשרי הרי לא הי' אלא הוא ושמו בלבד ע"כ שיער בחכמתו ית"ש איך שיהי' לו תענוג מעבודת ישראל אחר הבריאה ובפרט מעבודת הצדיקים בכל דור ודור וזה הי' מספיק לאתערותא דלתתא כיון שהי' מוכנים לצאת אל הפועל לע"ז מה שכ"א ואחד מישראל עושה איזה מצוה כעת מניח תפילין ומתעטף בציצית זה הי' במ"ב בבחי' אתערותא דלתתא עכ"ד ז"ל ובזה פירשתי (בפ' ויחי) מה שאמרו חז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא כדי להפרע מרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות ויש להבין איך רשע אחד מאבד את העולם כולו ח"ו ועי' בברטנורא שם ויתבאר כיון דכל מעשים טובים של בני אדם הי' בראשית המחשבה וזה הי' ההתעררותא דלתתא וא"כ מי שעובר על מצותיו ית"ש מאבד את התערותא דלתתא אשר בזה נברא העולם והוי כאלו מאבד את העולם ויש ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם כיון שבזה שמניח תפילין ועושה צדקת ה' בכל עת זה הי' במ"ב לאתערותא דלתתא שבהן נברא העולם ויתבאר דברי הגמ' הנ"ל ראוי הי' זה ליפול מששת ימי בראשית ר"ל כיון שאין לזה זכות להפטר וא"כ הרי בכח מעשיו אשר יעשה שלא כדת נחסר על ידו ובגרמתו האתערותא דלתתא וע"כ עוד קודם בריאת העולם מעת ששת ימי המעשה ראוי זה שלא יברא דהא גם העולם כולו ח"ו מאבד ע"י שנחסר ממנו האתערותא דלתתא ומכאן אמרו חז"ל דמגלגלין זכות ע"י זכאי היינו כנ"ל שיש ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם דהא מכאן מוכח דכל העולם לא נברא רק ע"י זכות הזכאים ובכח מעשים טובים