עצי חיים על התורה רמא

בינונית ומצוה מן המובחר צריך ליתן חומש מנכסיו עיי"ש ויש ליתן טעם מדוע נשתנה מצוה זו דחכמים תקנו לה שני שיעורים ולהמהדרים אמרו רבנן בכפליא מן מדה בינונית מה שלא מצינו כן במקום אחר כגון בתרומה דג"כ תקנו שלשה שיעורים אחד מארבעים ואחד מחמשים ואחד מששים אבל אינו רחוק כ"כ מן שיעור אחד לאידך שיעורא כמו בצדקה ואפשר לומר לפי מה דאיתא בגמ' תענית דף ט' אשכחי' ר' יוחנן לינוקא דר"ל אמר לי' אימא לי פסוקיך וכו' א"ל עשר בשביל שתתעשר א"ל מנא לך א"ל זיל נסי א"ל ומי שרי לנסויי להקב"ה והא כתוב לא תנסו את ה"א א"ל הכי א"ר אושעיא חוץ מזו שנאמר הביאו את כל המעשר וגו' ובחנוני נא בזאת אמר ד' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די עכ"ד הגמ' עיי"ש ומשמע מדברי הגמ' דבמעשר שרי לנסויי להקב"ה ומקרא מוכח וא"כ משמע דבצדקה מותר לעשות ע"מ לק"פ דהא אפי' לנסות מותר במצות צדקה ומכש"כ אם רק הכוונה בשביל שכר, והנה י"ל דמשו"ה תקנו חכמים ליתן חומש היינו שיתן שתי פעמים מעשר כיון דהמעשר פעם הראשון הוא בשביל קבלת השכר אשר הכתוב בעצמו מלמדינו להועיל ועמד והתיר לנו לנסות בזה להקב"ה ובחנוני נא בזאת ולכן כדי לקיים מצוה מן המובחר ראו חכמים על ככה להוסיף משלו ליתן מעשר עוד הפעם שהוא לא יהי' רק בשביל מצותיו ולא משום קבלת השכר כי אם כדי לקיים בזה מצות הבוב"ה בלתי לד' לבדו וטובים השנים גם יחד פעם הראשון במצות מעשר יפתח ד' לנו את אוצרו הטוב במלא חפנים נחת ומלא טיבותא ובפעם השני הוא רק בשביל קיום מצותיו ית"ש. וזש"ה עשר תעשר בכפליא והרמז לשני פעמים אשר צריך ליתן מעשר האחד בשביל שתתעשר כמאמר הגמ' ואחד כמ"ש התיו"ט בשביל שתתחסר היינו רק לקיים המצוה ואפי' אם יתחסר בזה עכ"ז רצונינו אך לקיים רצון הקב"ה אשר קדשנו במצותיו. שופטים כי יפלא ממך דבר למשפט וגו' וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה"א בו, יתבאר בהקדם לפרש הא דאמר בגמ' שבת דף נ"ו כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה שנאמר ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וד' עמו אפשר חטא בא לידו ושכינה עמו, ויל"ד הא בסנהדרין דרשינן מהא דכתיב וה' עמו מלמד שהלכה כמותו בכל מקום וא"כ האיך משמע תרתי מתיבה אחת, ונראה עפי"מ דכתיב לעיל בפ' ראה שמור ושמעת את כל הדברים האלה וגו' וכ' באוה"ח ע"ד אומרם ז"ל כל מי שהוא בעל עבירות שערי דעת התורה ננעלו בפניו ותמלא כי שערי פתחי ההבנה בדברי תורה הם סוד הקליפות המתהוים מעבירות האדם וזה שהעיר הכתוב במאמר הזה שמור ושמעת פי' אם אתה רוצה שתעמוד על אמיתות התורה שמור המצות לבל תעבור עליהם ובזה ושמעת את כל וגו' עכ"ל ויתבאר דבזה אשר ישמור עצמו מחטא יעמוד על אמיתות התורה והיינו שאמר בגמ' וה' עמו שלא בא חטא על ידו וא"כ ממילא משמע דהלכה כמותו בכל מקום דהא מי שאינו בעל עבירה ממילא שערי דעת התורה פתוחים לפניו וא"כ הא דדרשינן שאין חטא בא לידו עם מה שאמרו שהלכה כמותו אחד הוא ושפיר משמע שניהם מהא דכתיב וה' עמו והנה מצינו דאוירא דא"י מחכים וי"ל ג"כ כנ"ל דהא שם יש השראת השכינה ארץ אשר ה"א דורש אותה תמיד ושם בניקל יותר לשמור עצמו מכל חטא כמאמר חז"ל הנ"ל אפשר חטא בא לידו ושכינה עמו וע"כ אוירא דא"י מחכים היינו כי שם יעמוד יותר על אמיתות התורה וחכם יתקרי ע"י שנשמור שם מהחטא, וזש"ה כי יפלא ממך דבר למשפט וגו' ר"ל כי יהי' בלבך איזה ספק בדיני התורה והוא מפני החטא שסותם שערי דעה וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ד' ועל ידי השראת השכינה אשר שם מקומו ותהא נשמר מן החטא אז תעמוד על האמת ותבין את כל הדברים לאמיתו של הלכה, (ועיין מ"ש בפ' תרומה)