עצי חיים על התורה קפ

לקבל אור של קדושת הארץ ומטעם זה הי' צריכים לשלוח מרגלים לתור הארץ כדי שהם יהי' שמה מקודם ובזה יעשו הכנה לקבל אור הצפון שם ומטעם זה שלחו אנשים ראשי בנ"י כפירש"י כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות והקשו המפורשים למה שלח משה נשיאי העדה והלא אנשים פשוטים יודעים יותר להבין את טוב הארץ ואם נוח לכבוש וכבר פרשתי דבר זה לעיל ולהנ"ל י"ל כיון דלראות את טוב הארץ באמת ע"ז לא הי' צריך לשלוח את המרגלים ואדרבה הי' להם לבטוח בשם ה' כי הוא יצילם ויביאם אל הארץ אשר נשבע לאבותם לתת להם אך כי עיקר השליחות הי' בשביל לעשות הכנה לקיים מצות התלוים בה וע"כ הי' מהצורך לשלוח רק נשואי העדה בני עלי' אשר להם הבינה והמדע להשיג ערכה כיצד צריכים להכין עצמם ובאותו שעה כשרים הי' ע"כ שלח אותם משה, והנה א"כ הי' בדעתם אשר כל מגמתם הי' רק לבוא לא"י לקיים מצות התלוים בה הי' באמת הליכת המרגלים לטוב להם אבל אח"כ כאשר השיבו אותם דבר ויראום את פרי הארץ היינו שמעלו בשליחותם והי' העיקר להם לראות את פרי הארץ וע"ז לא הי' להם כלל לילך לשם כ"א בה' ישימו בטחונם וזהו פרי חטאתם אבל במשה רבינו ע"ה מצינו בגמ' שאמר לו הקב"ה כלום מפרי' אתה צריך אלא לקיים מצות התלוים בה ועל כוונה זו כדי לקיים מצות התלוים בארץ ועל אופן כזה מותר לשלוח המרגלים וזהו שלח לך לדעתך וזהו עפ"י ד' כדי להכין עצמיכם למצוה שכל מצוה צריכה הכנה ועכ"ז אינו מצוה לך כיון שעל הכנה דמצוה ליכא צווי אלא דזריזים מקדימין למצות ע"י הכנה. א"י עפי"ד אזזללה"ה בתפלה למשה ל"ד עה"פ חונה מלאך ד' וגו' טעמו וראו וגו' וביש"מ סו"פ קדושים ותו"ד דבאם עובדין רק מיראת העונש או מאהבת השכר הרי העונש והשכר הממוצע בין ית"ש ובין העובדו ולכך ההשגחה ג"כ ע"י מלאך שהוא הממוצע משא"כ בעובד רק לנ"ר לפניו ית"ש בלי ממוצע א"כ השגחת הבורא מתפלשת עליו ג"כ בלי ממוצע והיינו חונה מלאך ד' רק ע"י מלאך סביב ליראיו דייקא אבל טעמו וראו כי טוב ד' למה לו לבקש ממוצע רק מצד שהוא טוב ואז אשרי הגבר יחסה בו דייקא עכ"ד ז"ל ולזה י"ל דישראל יראו לנפשם מפני כי עז העם היושב בה כי אמרו אשר השגחתם ע"י מלאך וידוע דאם ההשגחה הוא ע"י מלאך אז מתנהג בדרך הטבע והוא השליח וע"י בנזה"ק ריש פ' ויצא כי הטבע ג"כ שלוחו של המסבב הסיבות ועילת כל העילות וע"כ אף שהאמינו בד' מ"מ פחדו פחד כי אינם ראוים לנס שלא עפי"ד הטבע כיון שהשגחתם הוא ע"י מלאך ולכך כששלח אותם משה לתור את הארץ כתיב וישלח אותם משה עפ"י ד' היינו שהזהיר אותם אשר עבודתם יהי' רק לנ"ר לד' בלי ממוצע ואז יהי' השגחתם עפ"י ד' ולא ע"י מלאך ושליח וכיון שהשגחתם הוא מאת ד' יתנהג עמהם שלא עפ"י הטבע וזש"ה שלח לך כפרש"י לדעתך וכנ"ל שאמר לו הקב"ה כלום לאכול מפרי' אתה צריך אלא לקיים מצות התלוים בה וכיון שלא הי' במחשבתו של משה להנאת עצמו כלל ממילא גם בזה לא הי' מחשבתו מיראת העונש או מאהבת השכר דהוא ג"כ בכלל הנאת עצמו וע"כ לדעתך כמו שהי' בדעתו של משה הי' מותר להם למרגלים לילך ולא הי' להם לירא מפחד הטבע או סיבה אחרת לטעות כמו שהי'. איש אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם וישלח אותם משה ממדבר פארן עפ"י ד' וגו' ויל"ד אמרו עפ"י ד' דהא רש"י כ' לעיל שלח לך לדעתך ומשמע דהשליחות לא הי' על פי ד' עי' רש"י גם לפ' דברי הת"י כד חמי משה ענותנותי' קרא משה להושע בר נון יהושיע, ונראה עפימ"ש ביש"מ פ' בראשית בפ' הלא אם תטיב שאת כי לפעמים היצה"ר מדיח את האדם מדרך הטוב בהראות לו שפלותו ופחיתותו כמו"ש העקידה (שער ס"ד) מחויב השקפת האדם על חלק המעולה שבו ולא על חלק הפחות עיי"ש וזה שהזהיר הכ' דלטוב ישא א"ע ויאמר הלא אני חלק אלקי ממעל עכ"ד והנה בפ' זו מביא ביש"מ בשם השל"ה דטעות המרגלים הי' שישראל אינם צדיקים ואינם ראוים עוד לבא לא"י עיי"ש וזש"ה איש אחד למטה אבותיו ר"ל לשלחם למטה אבותם כי הם ממשפחת אפרתים ומיוחסים שבישראל כל נשיא בהם רומז שיהי' להם קצת התנשאות דלטוב ישא א"ע כטעם אם תטיב