עצי חיים על התורה קמד

עכ"ד, ובזה יש לפרש בהפטרה הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא לפני בוא יום ה' וגו' ויל"ד למה אלי' יבא לפני היינו קודם בא יום ה' אך להנ"ל כיון דלקבל האור צריכה הכנה ע"כ בהכרח אשר אלי' יבוא מקודם כדי אשר אנחנו נדע האיך ובמה להכין עצמינו לקבל האור ושפע הקדושה אשר יהי' בימים ההם במהרה בימינו, וכן אמרו חכז"ל לעולם ישכים אדם להוצאת שבת שנאמר והכינו את אשר יביאו היינו שצריך להשכים ולהכין את עצמו שיהא כלי מוכן לקבל בעצמו אור קדושת שבת, וזש"ה זאת תורת העולה היינו ע"י שלומד מקודם תורת העולה ומכין עצמו לקבל אור המצוה של העולה ואח"כ היא העולה נעשה כלי מוכן לקבל אור המצוה של העולה, וז"ש צו את בנ"י וכפרש"י אין לו אלא זירוז היינו שצריך להשכים ולזרז עצמו לקבל אור המצוה. זה קרבן אהרן ובניו, במדרש הה"ד זה ישפיל וזה ירים בלשון זה השפיל ואשליכהו באש ויצא עגל הזה ובלשון זה הוגבה זה קרבן אהרן וצ"ב, ונראה עפימ"ש בספר עבודת ישראל פ' בלק ע"ש הרב הקדוש קדושת לוי ז"ל לפרש מ"ש חז"ל גם אלה תשכחנה זה מעשה עגל ואנכי לא אשכחך זה מ"ת, והענין כי עינינו רואות כי מי שהוא מגזע טובה ממקור הקדושה ועבד את בוראו אינו חידוש כ"כ כי התורה מחזרת לאכסני' שלה משא"כ אדם שבא ממשפחת בזוי' ומכח שורש לא ט''ב ועוזב דרך הרע והולך בדרך הטוב והישר הוא דבר חידוש והוא יתעלה יותר בזה שבא ממשפחה רמה ועושה טוב והנה ישראל קדושים ממקום קדוש יהלכו זרע אברהם יצחק ויעקב הגם שקבלו התורה ואמרו נעשה ונשמע לא הי' דבר חידוש כי אפשר לומר מעשה אבותיהם בידיהם ולא מידם וכחם אבל אחר שעשו העגל מזה נראה בעליל שהי' בהם מוטבע בטבעם שורש רע מאשר ישבו במצרים ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם וכיון שאח"כ עשו תשובה ונתקן החטא אז גדולה ונפלאה מעלתם בקבלתם את התורה, וז"ש גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל כיון שעשו תשובה אבל ואנכי זה מעשה סיני לא אשכחך כלומר בעת שאזכור מעשה סיני אז לא אשכח מעשה העגל כ"א זכור אזכרנו להגדיל זכותם עי"ז עכדה"ק עיי"ש, ובזה יש לפרש מה שפרש"י פ' שמיני עה"פ ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח שהי' אהרן בוש וא"ל משה למה אתה בוש לכך נבחרת והדקדוקים ידוע ועי' מ"ש שם במקומו ולהנ"ל י"ל שהי' אהרן בוש להיות כהן משרת עבד ד' וסרסור בין ישראל לאביהם שבשמים וכיון שידע בנפשו מה שאירע לו מקרה בסבת חטא העגל וא"ל משה למה אתה בוש ר"ל בשביל זה עצמו שאתה בוש במעשה עגל לכך נבחרת לפי שזה יותר מתהלל אם מעצמו בחר בטוב בבחירתו וגבר על טבע הרע ממי שהוא בשרש הטבע בקדושה יתירה, וז"ש המדרש זה ישפיל ואשליכהו באש ויצא עגל הזה והיינו מעשה העגל ואדרבא בזה ירים אהרן להיות כהן גדול מה שצוה ה' עליו לאמר לו זה קרבן אהרן ביום המשח אותו להיותו כהן גדול כיון שהוא מתהלל יותר אדרבא ע"י מעשה וחטא העגל להגדיל עי"ז זכותו וכנ"ל. א"י כי ידוע דהעיקר הקרבן הוא התשובה בחשבו אל לבו דמה שנעשה עם הקרבן בנפש הבהמה הי' צריך לעשות לו וכששוחט הבהמה יחשוב אז כאלו הוא נשחט וכאלו דמו נזרק וכאלו מעיו נחתכין ונשרפים כאפר על גבי אש המזבח וכן כל מעשה קרבן כסדר הזה, והנה אמרו חז"ל כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה וכבר אמרו חז"ל באהרן הכהן שאה"כ ויעש את העגל הזה דלש"ש נתכוון כדי לתלות הסרחון בו ולא בב"י עם קדושיו וראי' לזה דאל"כ איך יביא קרבן בציווי הי"ת הלא אם הוא המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, וז"ש המדרש בלשון זה השפיל היינו מעשה העגל ובלשון זה קרבן אהרן (דקרבן הוא עיקר התשובה) הוגבה דמזה מוכח דכוונתו לש"ש דהא נתקבל תשובתו הבא ע"י קרבן. קח את אהרן וגו' ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד ותקהל העדה אל פתח אהל מועד ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ד' לעשות, ופרש"י עה"פ הקהל את העדה זה אחד מן המקומות שהחזיק מיעוט את המרובה, ויש לדקדק דזה הו"ל לרש"י לפרש עה"פ ותקהל העדה עוד יש לדקדק דהו''ל ויקהל העדה גם מה שאמר משה זה הדבר