עצי חיים על התורה קכה

בהם עולם תושע ופי' במהרש"א שם שמצדיק עליו הדין לקבל יסורין ונושע ע"י שיתמרקו כל עונותיו בעוה"ז עיי"ש וא"כ משמע מזה דים לשמוח ביסורין משום דיתמרקו עונותיו, והנה איתא ביומא דף פ"ו כתיב מכסה פשעיו לא יצליח וכתיב אשרי נשוא פשע כסוי חטאה ומשני לא קשיא כאן בחטא מפורסם כאן בחטא שאינו מפורסם היינו דבחטא שאינו מפורסם לא יגלה חטאו עיי"ש, ולפי"ז י"ל דמשו"ה בפרהסיא אינו נוהג אבילות בשבת כיון דהוא יום של שמחה משו"ה א"צ לנהוג בו אבילות ואף גם כדי לשמוח ביסורים משו"ז ג"כ אין לנהוג אבילות בשבת כיון דהשמחה הוא משום שיתמרקו עונותיו ואין לפרסם חטאיו בפרהסיא אבל בצנעה נוהג אבילות בשבת כיון דמזה ג"כ יוכל להתעורר שמחה ע"י שיזכור להצדיק עליו את הדין ויתמרקו עונותיו דהא בינו לבין קונו אם יסתר איש במסתרים מחויב להתודות על אשר חטא על נפשו, ויתבאר בזה דברי הכתוב דהנה בחורבן בית המקדש תבנה ותכונן ב"ב מצינו ג"כ שחס רחמנא עלן ושפך חמתו על עצים ואבנים כדי להציל אותנו. וזש"ה ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן היינו הבה"מ שהוא נעתק מהמשכן שעשה משה במדבר כמ"ש בסה"ק והוא עתה חרב בעוה"ר וזה הי' להטיב לנו למחוק את חטאתינו ואמר הכתוב וכן תעשו לדורות עולם להאמין אשר מאתו ית"ש לא תצא הרעות כי אם הכל עשה ה' להטיב לברואיו וה' יראנו חסדים טובים מגולים עדי נכון יהי' הר ה' בראש הרים בב"א. א"י ככל אשר אני מראה אותך וגו' עפי"ד הגמ' ברכות (דף ו') כל הקובע מקום לתפלתו א' אברהם בעזרו דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום וגו' וכתב הצל"ח שם כי כשאדם מתפלל במקום קונה שם השראת קדושה ומועיל להתקבל תפלתו שמתפלל שם עיי"ש, ובזה פרשתי הכ' וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף וכבר דרשו חז"ל עד שלא שקעה שמשו של צדיק זה זרחה שמשו של צדיק זה ולכן יש לומר דהנה מצינו שהצדיקים לאחר פטירתן מן העולם הם מתפללין כדאיתא בב"מ (דף פ"ה) דאמר אליו אדאוקמינא לאברהם ומצלי וכן ליצחק וכן ליעקב עיי"ש וא"כ י"ל דאחר פטירתן הם באים להתפלל במקום שהתפללו שם בחיים חיותן בעוה"ז כיון שהמקום כבר קנה קדושה להשראת שכינתו ומועיל במקום ההוא שכבר התפלל להתקבל תפלתו וזש"ה וזרח השמש ובא השמש היינו כי גם לאחר שבא השמש ר"ל לאחר פטירתו וזרח השמש אותו הצדיק בעצמו הוא בא לאחר פטירתו לזה העולם ואמר הטעם ואל מקומו שואף היינו משום כבודי שעמד שם בתחלה בחיים להתפלל הוא בא שמה להתפלל כדי שיתקבל תפלתו. וזש"ה ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן היינו השראת השכינה שהי' במשכן ע"י מרע"ה שהורד שכינתו שם ע"י מעשיו ותפלותיו בעד כללות ישראל וכן תעשו כפרש"י לדורות ר"ל גם לאחר פטירתו יהי' שם בתבנית הזה שהמקום ההוא יקנה איכות קדושה ושארית לנצח גם לדורות עולם. אמנה תצוה ואתה תצוה את בנ"י וגו' יתבאר עפ"י דברי הגמ' שבת (דף כ"ב) מחוץ לפרוכת העדות מאי עדות עדות הוא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל, ביאור הדבר עפימ"ש חז"ל גמ' ב"ב (דף כ"ה) הרוצה שיחכים ידרים וכו' וסימנך מנורה בדרום מבואר מזה דהמנורה רומזת להשפעת חכמה והשגת התורה עי' באלשיך וביש"מ והנה אמרו חז"ל (סנהדרין צ"ג) בדוד שכתב גבי' וה' עמו ודרשו מלמד שהלכה כמותו, חזינן דמי שזכה להשראת השכינה מעיינותיו פתוחות לפניו בהשגת התורה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וז"ש בגמ' דמנורה עדות הוא שהשכינה שורה בישראל כיון שע"י המנורה בא יבא שפע החכמה והיא רק מהשפעת אלקי ממעל והרי זה בא ללמד אשר ה' אתם ושכינה שורה עליהם ובזה יזכו להשגת התורה הבא ע"י המנורה, והנה אמרו בסוטה (כ"א) אם יש לה זכות תולה ואמרו שם זכות דמאי אילימא זכות התורה הא אינה מצווה ועושה היא דנשים פטורות מת"ת [וכיון