עצי חיים על התורה קכ

יגיע לו שכר גם בעוה"ז דהא גם בזה עשה מצוה שהיא לתועלת בני אדם דזהו יותר גדול מאלו יעשה טובה בדבר הנוגע לענין ממון. וזאת תורת המסורה את מספר ימיך אמלא היינו שיאריך ימים אם כי כבר השלימו נפשותם כדי לעשות טובות לזרעיהם ותלמידיהם ולכן גם אוצרותיהם אמלא היינו על זה מגיע להם שכר בעוה"ז כי הוא נהג טובת עין עם בני אדם להנחילם תורה ומצות ואמר אשר הטובה שעשה עם בני אדם הוא עד"ז ופי אמלא תוכחות היינו להוכיח במישור וללמדם תוכחות וזהו טובה ותועלת גדול לבני אדם וע"כ מגיע ע"ז טובה ואוצרותיהם אמלא היינו בעוה"ז והבן. תרומה ויקחו לי תרומה פירש"י לי לשמי ובתדב"א בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע אמר הקב"ה ויקחו לי תרומה גם כפל הלשון ויקחו לי תרומה מאת כל איש וגו', ונראה עפי"מ שאמרו חכז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה, וי"ל דזה שאמרו ישראל נעשה ונשמע היינו דנעשה אפי' אם לא יהי' כ"כ תיכף במדרגה זו לעשות הכל רק לשמו ית' ג"כ יעשו ואח"כ כשמע לשון הבנה ענין המצות כיצד צריך לעשותן שמתוך שלא לשמה בא לשעה, וזש"ה ויקחו לי תרומה כפרש"י לי לשמי ואמר הכתוב דגם מאת כל איש לרבות כל איש אפי' אינו עוד במדרגה לתת תרומה לשמו ית' ג"כ תקחו את תרומתי דמתוך שלא לשמה בא לשמה, וז"ש בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע דמתוך שלא לשמה בא לשמה ע"כ אמר הכתוב דמאת כל איש אפי' לא ידע לעשות לשמה ג"כ תקחו את תרומתי ויקחו לי תרומה ובמדרש הה"ד כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, יתבאר עפימ"ש בנזיר השם בהקדמה במה שאמרו בעירובין דף י"ג נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא ועי' מהרש"א במס' ברכות הלשון נמנו וגמרו פי' שמנו מנין המצות ורבו הלאוין שהם שס"ה שמגיע עליהם עונש על העשין שהם רמ"ח שמקבלין עליהם שכר וקרוב להפסד יותר משכר משו"ה גמרי דנוח שלא נברא ע"כ, ואמנם לפי מה דמבואר בקידושין דמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אינו מצטרף א"כ יש בקיום עשה שני פעמים רמ"ח פ"א על המעשה ופ"א על המחשבה משא"כ בל"ת לא נחשב רק המעשה א''כ שוב נפיש ויותר השכר על ההפסד עכ"ד, ומבואר דאע"ג דהל"ת המה יותר מהמ"ע א"כ י"ל דלא לטובה ח"ו נתן לנו הקב"ה את תורתו כיון דהוי קרוב להפסד יותר משכר מ"מ כיון דמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ע"כ טובה גדולה לנו שנתן לנו את התורה והנה אמרו חז"ל כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה והיינו דע"י עסק התורה אנו מקבלים על עצמינו במחשבה בשעת הלימוד כדי שנדע האיך ומה לשמור ולעשות ואם הי' בידינו כח וסיפוק היינו עושין המצות להקריב קרבן ה' במועדו ע"כ הרי הוא כאלו הקריב עולה ע"י מחשבה טובה זה שמצרפה הקב"ה למעשה, וזש"ה כי לקח טוב נתתי לכם היינו דהתורה אשר נתן לנו הקב"ה אע"ג דהל"ת מרובין על העשין מ"מ הוא טוב אך תורתי אל תעזובו היינו ע"י התורה ואנו מקבלים על עצמינו במחשבה איך לעשות לכן המ"ע הם מרובין מהל"ת כנ"ל וגם כאן אמר הכתוב ויקחו לי תרומה וגו' מאת כל איש אשר ידבנו לבו וכמ"ש בייט"ל בשם המפורשים דמלבד מה שנתנו איש כפי אשר תשיג ידו גם מה שנדבה לבו לתת יותר ממה שנתן אם הי' ביכולתו ליתן נחשב לו לצדקה כאלו נתן כי מחשבה טובה יצטרף למעשה, וז"ש אשר ידבנו לבו תקחו וגו' עכ"ד, וז"ש המדרש הה"ד כי לקח וגו' תורתי אל תעזובו היינו ע"י התורה מצטרף המחשבה למעשה, ויתבאר ג"כ דברי הבעה"ט ''תרומה'' היא תורה מ' יום שעמד משה בהר וכנ"ל דע"י התורה שמקבל עליו האיך לשמור ולעשות בזה המחשבה טובה מצטרף למעשה. ויקחו לי תרומה וברש"י לי לשמי, יתבאר עפי"ד הגמ' חולין דף ס' במה שאמרה הלבנה הואיל ואמרתי דבר הגון אמעט את עצמי וכו' אמר לה ליקרי צדיקים בשמך יעקב הקטן שמואל הקטן