עצי חיים על התורה יב

ונ"ל עפימ"ש בס' בית שמואל אחרון על מאמרם ז"ל הוא הבדיל בין איש לאשתו וגו' לפיכך אמרה תורה בדד ישב. עפימ"ש המדרש שמואל על הפסוק והנה נרפא נגע צרעת מן הצרוע וז"ל דהנה חכמי הרופאים אומרים דצרעת בא מן תגבורת מרה שחורה ומרה שחורה בא מן התבודדת והרפואה מן תגבורת מרה שחורה שילך בין בני אדם וא"כ מצורע הי' לו לישב בין בני אדם ותורה אמרה בדד ישב אך נגעים באים ע"י לשה"ר ורפואה שלו שיפשפש במעשיו. והנה הרמב"ם ז"ל פי' וישב הים לאיתנו ואחז"ל תנאי התנה הקב"ה עם הים שיקרע לפני בנ"י דהי"ת אחר בריאת עולם לא רצה שיהי' שינוי טבע לכך התנה עם הים בשעת בריאה שיקרע ולא יהי' שינוי טבע. ובזה יש ליתן טעם על הא דאי' במדרש שבעה דברים קדמו לעולם ואחד מהם התורה דתורה אמרה דברים שלא כדרך הטבע כמו במצורע שאמרה בדד ישב והיא למעלה מן הטבע. וזה פי' הגמ' מפני מה אמרה תורה בדד ישב הא זהו שלא כדרך הטבע דדרך הטבע היא שהמצורע ישב בין אנשים כנ"ל לזה השיב לפיכך אמרה תורה וכיון שנכתב בתורה אשר היא קודם לבריאה לפיכך דרך הטבע היא כך עכ"ד הבש"א. ובזה פי' בס' ש"מ פ' תזריע כוונת אמרם ז"ל התורה קדמה לעולם וישראל קדמו לעולם היינו דחוקי הטבע לא שלטה בהם עיי"ש. ויש לומר זה בכוונת רש"י ז"ל טעם שהתורה נקרא ראשית וישראל נקראו ראשית הכוונה שהם קדמו לעולם לכן חוקי הטבע לא שלטה בהם. וזה פי' סיום התורה נעוץ בתחלתו לכל האותות והמופתים וגו' אשר עשה משה ויקשה ע"ז הא היא שלא כדרך הטבע והקב"ה אינו רוצה בשינוי טבע. וע"ז אמר בראשית בשביל התורה שנקרא ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית. היינו שהם ראשית וקדמו לעולם הטבעי, וע"כ גם האותות והמופתים אשר עשה משה לעיני כל ישראל לא היו שום שינוי טבע לפי שהם קדמו לבריאה ודרך הטבע הוא כך והבן. א"י באופן אחר קצת עפימ"ש בגמ' ברכות דף כ' מ"ש קמאי דמתרחיש להו ניסא ומ"ש אנן דלא מתרחיש לן ניסא וכו' קמאי דמסרי נפשייהו על קדושת השם אנן לא מסרינן נפשין על קדושת השם. ופי' בעין יעקב כשם שמסרו נפשם על קדה"ש שלא כדרך הטבע כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו כן נעשה להם נס שלא כדרך הטבע ובזה נ"ל לפרש הגמ' הנ"ל תורה קדמה לעולם עפ"י אמרם ז"ל אדם כי ימות באוהל אין התורה מתקיימת עד שממית עצמו עלי' וז"ש תורה קדמה לעולם ר"ל בזכות התורה שאין מתקיימת עד שימסור נפשו עליה וזהו שלא כדרך הטבע ע"כ מי שעוסק בתורה הוא קודם לעולם היינו שאינו מושגח מהטבע. וזש"ה לכל האותות והמופתים וגו' אשר עשה משה לעיני כל ישראל ומהיכן זכו לזה לנסים ודברים שהם שלא כדרך הטבע בראשית בר אלקים, בשביל התורה שנקרא ראשית שקדמה לעולם ודרך הטבע ר"ל ע"י התורה דאין מתקיימת עד שימסור נפשו וזהו שלא כדרך הטבע ע"כ הי' יכול גם כן לעשות להם נסים שלא עפ"י דרך הטבע והבן. מסורה בראשית ברא אלקים, אשר ברא אלקים לעשות, ברא אלקים אדם על הארץ. יתבאר עפימ"ש בס' נזיר השם בהקדמה במה שאמרו בעירובין דף י"ג נמנו וגמרו טוב שלא נברא יותר משנברא ופי' המהרש"א הלשון נמנו וגמרו שמנו כין המצות ורבו הלאווין שהם שס"ה שמגיע עליהן עונש על העשין שהם רק רמ"ח שמקבלין עליהם שכר וא"כ קרוב להפסד יותר משכר משו"ה גמרו דטוב שלא נברא עכ"ד המהרש"א. א. אמנם לפי מה דמבואר במס' קידושין דמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אינו מצטרף א"כ יש בקיום עשה שני פעמים רמ"ח פעם אחד על המעשה ופ"א ועל המחשבה משא"כ בל"ת אינו מצטרף המחשבה למעשה א"כ שוב השכר יותר על ההפסד וע"כ י"ל שוב דטוב שנברא עכ"ד והנה פרש"י בראשית ברא בשביל ישראל ובשביל התורה שנקרא ראשית. וי''ל כיון דנברא העולם הכל בשביל ישראל וא"כ כיון דטוב שלא נברא האדם א''כ גם כל העולם היא כן דלא יהא הסיבה יותר וי"ל המסבב וטפל גדול מהעיקר, אך כיון דמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה וא"כ טוב שנברא האדם והיינו ע"י התורה דכל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה ומפרשים משום דלומד ע"מ לעשות הרי הוא כאלו קיים בפועל ממש על ידי המחשבה טובה שמצטרף למעשה וע"כ נברא העולם בשביל התורה דהא ע"י