עצי חיים על התורה קיד

הללוי' וצ"ב. ונראה עפימ"ש ביש"מ פ' אמור לתרץ האיך אומרים ומשבחים ומפארים וקילוסים בפייטים וכי סיימתנהו לכולא שבחא דמארא כדאיתא בברכות דף ל"ג) ותירץ מפ"י המדרש פ' לך ואף שבחו של הקב"ה אומרים מקצתו בפניו דלא כדעת רבא שם בברכות ר"ל כיון דהשראת השכינה בתוך בנ"י והוי בפניו וע"כ אומרים רק מקצת שבחו ומשו"ז מותר להללו ולספר הודו עכת"ד עיי"ש. ונקדים עוד מ"ש בספרים בשם החן טוב לפי שעומק הדין אינו ו מושג אלא בהיות ה' עם השופט ומלמדו לכוין הדין כהלכה כמשה"כ וה' עמו מלמד שהלכה כמותו ולא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום כי אין השכינה שורה על אוה"ע עיי"ש בחן טוב, וזה שמסיים הכ' הללוי' כיון דהשכינה שורה בישראל ובתוכם משכן כבודו והוי בפניו ואומרים רק מקצת שבחו וע"כ אמר הכתוב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם דייקא ולא לפני עכו"ם כיון דבאוה"ע לא הוי השראת שכינה ועומק הדין אינו מכוון רק בהיות ה' עמו. א"י להבין מ"ש רש"י שתשים סנהדרין אצל המזבח מה זהו סמיכה, נראה עפימ"ש ביש"מ פ' תצוה בשם הקדמונים שעמדו על המחקר הכי שני מקדשות שחרבו הם פועל ריק ח"ו חלילה לומר כן אמנם כן הסבר הדבר עפ"י משל לאחד שנטע זרע אילן טוב ממרחק ועקרו וחזר והביא זרע אילן אחר עד שצץ ופרח ועשה פרי ועקרו וחזר והביא זרע אילן אחר מן המובחר ונטעו לקיום להיות דבר המתקיים עדי עד והנה הרואה משתומם על מה עשה ככה לנטוע אילן טוב ויפה ולעקור נטוע זה פעמיים אולם האיש הנוטע מענה בפיו כי הארץ הגשומה מה הזאת לא תוכל שאת ואין בה כח להצמיח ולעשות פרי נחמד כי המדינה היא רזה ורק אח"כ כשקבלה הארץ כח שמנינות מהנטיעות הראשונות אז עקרם לנטוע אילן הג' לקיום עדי עד, וכן הדבר עשה הבורא ית"ש לבנות ב' מקדשות ולהחריבן לאשר לולא ב' מקדשות הראשונות לא הי' בכח הארץ הלזו לקבל קדושת המקדש הג' שעתיד הקב"ה בעצמו לבנותו, וז"ש תביאמו זה מקדש ראשון ותטעמו זה מקדש שני וש"ת מה התועלת ממנו שעתיד להיות נחרב והי' כמשיב מכון לשבתך פעלת ה' דהראשונות הם הכנה להאחרון עיי"ש באריכות דבריו הקדושים. ובזה פירש אאמו"ר זצוקלל"ה בדרושים לר"ה סי' ח' מה שאמר יוסף לאחיו וישלחני אלקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ דענין יוסף הצדיק שהורד מצרימה והי' שם בעוני וכבל ושוב עלה לגדולה למען אשר הוצרכו ישראל לירד שם בגזירת בין הבתרים והיה מהצורך שעם בנ"י יהיו גדורים בעריות ומאין להם זאת, אולם הוא הדבר ג"כ ע"י יוסף הצדיק נשאי להם שם במקום ההוא רשימא קדישא והוא שעמדה להם גם לישראל להשמר מכל דבר רע ע"י אותו הכח שהניח להם יוסף הצדיק, וז"ש וישלחנו אלקים לפניכם ר"ל למענכם לשום לכם שארית בארץ דייקא להשאר פה רשימא קדישא עכ"ד הקדושים עיי"ש. ועם זה יתבאר דברי הכתוב ואלה המשפטים ר"נ על שם השופטים ושוטרים אשר תשימו עליכם יהי ג"כ לפניהם כחם יהי' גם לפניהם לדורות עולם ר"ל שישאר רשימא קדישא וטובות זכרונות גם כן על להבא, וזה שפירש"י מלמד שתשים סנהדרין אצל מזבח ר"ל דהסנהדרין יהיו בבחי' המזבח שנחרב ב' פעמים אף דכמה עולות ושלמים וזבחים הי' מקריבים שם לפניו ית' ולא לריק הי' ח"ו כי אם להשאיר בארץ הגשומה שמנינות רוחני להבא כן גם יהיו הסנהדרין בבחי' ההוא שישפיעו מהודם וזיו שכינתם גם על לפניו ולפני פניו. ואלה המשפטים, במדרש פעם אחת אמר עקילס לאדרינוס המלך רוצה אני להתגייר א"ל לירידה שבאומות אתה רוצה להתערב מה ראית בהן כו' א"ל הקטן שבהם יודע איך ברא הקב"ה את העולם מה נברא ביום הראשון וכו' וע"מ העולם עומד וכו' וצ"ב איך האדם אפי' הגדול יודע איך ברא הקב"ה את העולם ותו מה שיאטי' הכא דהו"ל להביא זה המאמר אצל קבלת התורה או בבראשית בסדר בריאת העולם. ונראה עפימ"ש בס' בנ"י במאמרי שבתות מאמר ד' על מה שאז"ל במעשה בראשית נמלך בנשמותיהן של צדיקים תחלה דהנה השי"ת רצה לברוא עולם הנסיון והבחירה שיהי' כל הפעולות והמעשים נעשים כפי מעשי התחתונים הכל על ידי