עצי חיים על מועדים פח

והנה בכריתות דף י"ח ע"ב מביא בגמ' הברייתא אכל היום אכל למחר ואפי' מכאן עד שלש שנים מנין שהם מצטרפין זה עם זה ת"ל תמעול מעל ריבה ופריך ואמאי הא כיפר עלי' יוהכ"פ ומשני כי מכפר יוהכ"פ על כולי' שיעורא על פלגא דשיעורא לא מכפר ע"ש וקשה להבין אמאי על כל האיסורים יוכ"פ מכפר ועל ח"ש דהוא עכ"פ קיל משיעור למה יוהכ"פ אינו מכפר ועי' במ"ל פ"ג מה' שגגות גם לבאר הא דאמרי' במשנה יומא דף פ"ה האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה וקשה קושי' הגמ' אחטא ואשוב תרי זימני ל"ל גם מה שאמרו במשנה שם אחטא ויוה"כ מכפר אין יוכ"פ מכפר וקשה הא לעיל שם ס"ל לרבנן דאין יוכ"פ מכפר בלא תשובה וא"כ כיון דאמר אחטא ויוכ"פ מכפר הוי כאלו אמר אחטא ואשוב דבלא תשובה בלא"ה אין יוכ"פ מכפר וכיון דאם אמר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה א"כ ממילא אין יוכ"פ מכפר [ולמאי דמוקי בגמ' דאיירי שאמר שני פעמים אחטא ואשוב ניחא] ולהנ"ל י"ל למאי דאמרו דאין החכם יכול להתיר הנדר עד שיחול ומשו"ה גם ח"ש הראשון כל זמן שלא אכל ח"ש השני הוי כמו שלא חל האיסור והנה ביש"מ לר"ה אות י"ג כתב כי אף שימי רצין הוא מר"ח אלול ואילך מ"מ בחינת ההתהפכות מדין לרחמים אינו אלא מר"ה כי אין מתירין הנדר עד שיחול ואין חלות המשפט קודם והיינו ויגבה ה' צבאות במשפט אז והא' הקדוש נקדש בצדקה עכ"ד ע"ש ולפ"ז י"ל דה"נ על ח"ש הראשון יוכ"פ אינו מכפר דהוי עוד לא חל האיסור על ח"ש הראשון ומשו"ה יוכ"פ אינו מכפר על ח"ש דהא לא חטא עוד עד שיאכל ח"ש השני ולפ"ז י"ל דהא דקאמר אחטא ואשוב תרי זימני וגם מה דקאמר אחטא ויוכ"פ מכפר ר"ל אחר יוכ"פ אם ירצה אח"כ לאכול ח"ש השני ומיירי דביו"כ עשה תשובה רק דלא מהני תשובה ויוכ"פ על ח"ש אמנם אם אחר יוכ"פ אכל ח"ש השני וכגון במעילה דמצטרף או שאכל בסוף יוכ"פ ועי' בנובי"ת סי' נ"ג וא"כ איגלאי מילתא למפרע דביו"כ שעבר הי' ח"ש הראשון ג"כ שם איסור עליו והוי ס"ד דיוכ"פ מכפר על ח"ש הראשון ועל זה אמרו במשנה דאם אמר אחר יוכ"פ אחטא לאכול ח"ש השני כדי שיוכ"פ שכבר עבר וכפר על ח"ש הראשון שאכל קודם יוכ"פ ואמרו במשנה דאם חטא אחר יוכ"פ לאכול ח"ש אין יוכ"פ שכבר עבר מכפר כיון דחטא על מנת כדי שיוכ"פ יכפר

ויתבאר בזה ג"כ המדרש שובה ישראל עד ה"א וגו' אמרו אליו כל תשא עון ובמדרש ילקוט ר' יודן אומר כל תשא עון ועונותינו לא תשא ר' נחמי' אומר כל תשא עון כולהון שבוק ואי לא תסב פלגא וחשבון פלגא ויש להבין במאי פליגי הני תנאי וגם מאי ספיקי לי' לר' נחמי' אי כולהון שבוק או רק פלגא וי"ל עפמ"ש אאזלל"ה בייט"פ בשם מו"ז זללה"ה לפרש הכתוב תבוא כל רעתם לפניך וגו' כי רבות אנחותי וגו' והוא ע"ד דאמר דהמע"ה ה' נגדך כל תאותי שתאותי לעשות דבר שנגד רצונך ואנחתי ממך לא נסתרה בשעת מעשה שהרי מאמין אני ויודע שלא טוב עשיתי אלא שהיצה"ר גובר עלי ואיני מושל ברוחי לכבוש תאותי ועכ"פ רע ומר לי בשעת מעשה וז"ש ועולל למו כאשר עוללת לי אם רבות אנחותי ולבי דוי כש"כ שראוי לענוש אוה"ע אשר תבוא כל רעתם לפניך שעושים נגד רצונך בלב ונפש עכ"ד ז"ל, והנה י"ל דאם עושה עבירה אבל הי' דאגה בלבו על אשר עושה לא יחשב לו כאלו עשה כל העבירה כי מעשה בלי מחשבה אינו רק כמו חצי העבירה והוי רק ח"ש ולמ"ש דאם אח"כ לא השלים השיעור אמרי' דגם ח"ש הראשון לא חל עליו שם איסור ולפ"ז י"ל דה"נ לענין עבירה דאם לא עשה אותה במחשבה רעה ואדרבא הי' נאנח על שלא יכול לכבוש את יצרו א"כ לא השלים השיעור ואמרי' איגלאי מילתא למפרע שלא עשה איסור רק כמו ח"ש שלא השלים השיעור דנעקר האיסור למפרע, ויש לבאר בזה הכתיב סוף דבר הכל נשמע את א' ירא וגו' כי זה כל האדם ר"ל דסוף איגלאי מילתא למפרע אשר הכל נשמע אפי' בשעת העבירה את א' ירא כיון דאח"כ לא השלים את העבירה במחשבתו וע"כ הוי כאוכל ח"ש שעדיין לא השלים השיעור דלא עשה איסור למפרע ואמר כי זה כל האדם ר"ל כי זה היינו אם לא עשה העבירה רק