עצי חיים על מועדים ס
Atzei Chaim Moadim 60 · עצי חיים על מועדים · free full Hebrew text
Open in the reader →דאיסורא כנ"ל וע"ז משני בגמ' כדי לערבב השטן דבזה שהוא בעצם עבירה ודררא דאיסורא בזה יתערבב השטן דיאמר זהו ודאי יעורר קול השופר גדול וייתי משיחא כנ"ל וזהו שאמרו בגמ' ג"כ גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה והיינו כנ"ל דתשובה מאהבה דנעשה מהעבירות זכיות וע"כ מקרבת את הגאולה שיהי' טוב לישראל ושנאה לאוה"ע ואמר בגמ' שנאמר ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם ה' ר"ל דהפשע יתהפך למצות ויעשו העבירות נאם ה' היינו העבירות יהי' כמצות שהם נאם ה' ובזה אשר העבירות יהי' כנאם ה' ר"ל כמצות בזה יבא לציין גואל והדין גרמא שיתעורר קץ הגאולה שהוא טוב לישראל ורע לאוה"ע ע"י תשובה מאהבה דזדונות נעשות כזכיות ושובה ונחת תושען ע"י התשובה מאהבה וכנ"ל
ג) שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעוניך אמרו אליו כל תשא עון וגו' ונשלמה פרים שפתינו ארפא משובתם אהבם נדבה וגו' והקשו בגמ' יומא דף פ"ו כי כשלת בעוניך קרי לי' מכשול דמשמע שוגג וקרי לי' עון דמשמע מזיד גם השייכות לאלה הדברים ענין הקרבנות דכתי' ונשלמה פרים שפתינו גם הא דקאמר אהבם נדבה צ"ב. ונראה עפ"י שפי' הגאון מוהר"א מווילנא דע לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון כי נתינת דין היא על מה שחטא ונתינת חשבון היא מפני שאין אדם חפשי מבלי לקיים המצית בכל שעה ורגע א"כ באותו רגע שעבר עבירה מלבד העבירה שעשה הרי באותו שעה לא עשה מצוה וזה החשבון שלא קיים מצוה בעת עשיית העבירה עכ"ד ובזה פי' אא"ז ז"ל בייטב לב פ' בראשית הא דאמרי' ביומא תשובה מיראה זדונית נעשה לו כשגגות ותשובה מאהבה זדונות נעשית לו כזכיות דבתשובה מיראה מכח עונש וכדומה אינו מתחרט רק על העבירה ולא על מה שלא עשה המצוה אבל בתשובה שמכח האהבה שרוצה למלאות רצונו יתב' ולקיים מצותיו ולכן מתחרט גם על מה שעבר שלא קיים איזה מצוה באותו שעה שעבר העבירה לכך מחשבתו הטובה הקב"ה מצרפו למעשה כאלו עשה אז מצותיו ממש וע"כ בתשובה מאהבה זדונית נעשה לו כזכיות עכ"ד עיי"ש. ובזה אמרתי הטעם מה שאמרה תורה להביא קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן פי' מדבר שיש בו רוח חיים דוקא ולהנ"ל י"ל כיון שבחטא האדם אשר יחטא צריך לכפרה בשתים רעות אשר עשה ה"א עצם העבירה והשני על קיום המצוה שהי' צריך לעשות בשעת עשיית עבירה וע"כ צריך להביא מדבר שיש בו רוח חיים דהחיות מרמז על המצות עשה וכמו שכ' במהרש"א בעירובין דף י"ד נמנו וגמרו טוב שלא נברא משנברא דנמנו הלא תעשה והם רבו על מצות עשה וקרוב להפסד ורחוק משכר ע"כ טוב שלא נברא דעיקר בריאת וחיות האדם בעוה"ז היא כדי לקיים מצותיו י"ש עכ"ד עיי"ש וא"כ הרי דחיות האדם העיקר בקיום מצותיו ית' שמו וע"ז מרומז במה שצותה התורה להביא מבכורות צאנו קרבן לה' אשר כיצד יטהר גברא מחטאיו אשר חטא וגם על שלא עשה מצוה בשעת עשיית העבירה וצותה התורה עליו להביא לכפרת נפשו מן הבהמה שיש בו רוח חיים כדי לכפר על שתיהם בגוף הבהמה בעלים מתכפרים על עצם העבירה ובחיות הבהמה מתכפר על מה שלא קיים המצוה וז"ש הכ' שובה ישראל וגו' כי כשלת בעוניך ר"ל כשלת בשוגג ע"י העון המזיד פי' כנ"ל דמה שחטא האדם שלא קיים המצוה בעת עשיית העבירה הוא כשוגג כיון שלא כוון בזה לעבור על רצונו ח"ו רק ממילא בא לידו מכיון שעשה עבירה ע"כ לא קיים באותו שעה מצוה וע"כ היא רק כמכשול שוגג בעת שעשה העון מזיד, והנה בתשובה מיראת העונש עוד ישאר בידו שוגג כיון שאינו מתחרט רק על העבירה ולא על העדר קיום המצוה כנ"ל ואמר הכ' אמרו אליו כל תשא עון שהקב"ה ימחול על כל העון ולא ישאר אף שוגג והיא ע"ד הקרבנות שמצוה להביא מדבר שיש בו רוח חיים לכפר גם על שלא קיים מצוה בשעת עבירה וע"כ הזכיר הכ' ונשלמה פרים שפתינו, דהתשובה יהי' כענין הקרבנות הבא מן הפרים שיש בהם רוח חיים לכפר על העבירה בעצם וגם על מה שלא קיים המצוה ואמר ארפא משובתם ברפואה שלימה שלא ישאר שום רושם מן החטא והיא רק ע"ד אהבה נדבה אם ישוב מדרכו מאהבה ובתשובה מאהבה הרי דמתחרט גם במה