עצי חיים על מועדים לג

יצחק לעצמינו והקב"ה מעלה עלינו מחשבה טובה כאלו עקדנו לפניו ית"ש וכיון דבמה דמסרינן נפשינו אקדושת שמו ית' יעלה זכרונינו לפני הקב"ה וישמע צעקתינו וא"כ צדקו יחדיו דברי המפורשים עם הגמ' דבזה שנזכור לעצמינו למסור נפשינו בזה יעלה זכרונינו לטובה דכיון דמסרו נפשינו לה, בדין הוא שיעלה זכרונינו לטובה לפני הקב"ה

ויתבאר בזה בכל קראנו אליו ואמרו חז"ל דהיינו בציבור ובהמצאו אפי' ביחיד באלו עשרה ימים שבין ר"ה ליו"כ וי"ל דמשו"ה באלו הימים הקב"ה נמצא וקרוב אלינו כביכול משום דהוא אחר תק"ש שכבר קבלנו עלינו למסור נפשינו לה' ועי"ז קרוב ה' לכל קוראינו קא צווחין וה' שמע כדברי הגמ' דראשונים דמסרו נפשי' קא מתרחיש להו ניסא וזשה"כ ג"כ אח"כ ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים וי"ל דר"ל בזה ע"י תק"ש שהוא חק ומשפט כדכתיב בתהלים כי חק לישראל הוא משפט לא' יעקב וא"כ במה שתוקעין בשופר ומקבלים עלינו למסור נפשינו לכן קרוב ה' אלינו לשמוע ולקבל תפלותינו ולכן אמר בירושלמי אמאי דכתיב בכתוב הכא אשר לו חקים ומשפטים דהיינו השופר שהוא חק ומשפט ועי"ז מקבלים אנחנו עלינו למסור נפשינו ואם כן בטוחים אנחנו בשכר זאת שנזכה בדין ולכן אנו לובשים לבנים ושמחין שיודעין אשר הקב"ה יעשה לנו נסים דכיון דמסרו נפשי' אקדושת השם שהוא הטעם בתק"ש וע"כ אנו בטוחים דמיתרחיש לנו ניסא

כו) בחדש השביעי במד"ר ר' ביבי בשם ר' יצחק עמד א"א בתפלה ובתחנונים ואמר רבש"ע גלוי וידוע לפניך בשעה שאמרת קח נא את בנך את יחידך הי' בלבי מה להשיבך אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו אתה אומר לי והעלהו שם לעולה אלא כשם שהי' לי מה להשיבך ולא השיבותיך כך כשיה' בניו של יצחק באים לידי עבירות תהא מזכיר להם עקידת יצחק אביהם ועומד מכסא הדין וכו' ותהפוך להם מדה"ד למדה"ר אימתי בחדש השביעי ויש להבין מה זה התימא בשביל שנאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע ע"כ הי' בלבו למה אמר לו הקב"ה קח נא וכו' הא בזה שנאמר כי ביצחק וגו' אין סותר לזה כלל כי י"ל שנתקיים כי ביצחק וגו' ביצחק בלבד וגם יל"ד הא עיקר הנסיון במה שכבש א"א את רחמיו לעשות רצונו ית"ש אבל מה שהי' לו להשיב ולא השיב אין לו ביאור וגם למה בשביל זה יעמוד מכסא הדין דייקא [ב] ובפ' העקידה והא' נסה את אברהם וכבר עמדו הראשונים ז"ל אמאי לא אמר הנסיון גם ליצחק שהרי יצחק אז כבר בא בשנים בן ל"ז שנה והי' בידו לעכב [ג] ה' יראה אשר יאמר היום וגו' ובמדרש ה' יראה עקידה זו לסלוח לישראל בכל שנה מן הפרעניות בכל דורות הבאים וצ"ב

ונראה דהנה כתב אאמו"ר זללה"ה לר"ה אות ד' לבאר ענין הנסיון לאברהם יותר מיצחק דהא מבואר במדרש ובגמ' עה"פ ויהי' אחר הדברים האלה אחר דבריו של שטן שהי' מקטרג מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד א"ל כלום עשה אלא בשביל בנו אלו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא הי' מעכב ונראה מזה דמעשה העקידה הי' מפני קטרגו של שטן וא"כ י"ל דגוף הדבר להקריב בנו על גבי המזבח לא הי' נסיון גדול כ"כ היתכן לסרב שלא לקיים מצותיו ית"ש אולם עיקר הנסיון משום שהי' בשביל גזר דין וזה הי' בניקל לאאע"ה לבטל הגז"ד דהא בר"ה פ"ק גדולה תשובה שמקרעת גז"ד והקשו ע"ז ומסיק כאן ביחיד כאן בציבור והנה א"א הי' לו דין רבים כמו שמבואר בייט"ל לאא"זזללה"ה עה"פ וה' אמר המכסה אני מאברהם דיש להבין באומרו המכסה אני וגו' הלא הי' כבר לאחר גז"ד ולא מהני תפלת יחיד אמנם אאע"ה, הי' לו דין רבים וכמו דאמרי' בפ"ק דתענית דף ט' דמשה הי' לו דין רבים כיון דלרבים הוא בעי כרבים דמי וכן הי' באברהם דפירש"י עה"פ ואעשך לגוי גדול זה שאומרים א' אברהם ואין אומרים א' אלא על רבים עי' מזרחי שם א"כ מהני תפלתו אפי' לאחר גז"ד וז"ש המכסה אני מאברהם אשר אני עושה לשון היה שכבר הוא לאחר גז"ד וכ"ת שוב אינו מועיל תפלת יחיד לזה אמר ואברהם הי' יה' לגוי גדול שיש לו דין רבים ע"ש וא"כ אאע"ה שיש לו דין רבים ומועיל תפלתו אפי' לאחר גז"ד ואעפי"כ