עצי חיים על מועדים רצו

עיי' במהרש"א שם והנה ידוע מה דאיתא בברכות דף ל"ג דיראה לגבי משה מילתא זוטרתא הוא ובזה י"ל דמשו"ה הי' הנס קריאת ים סוף ע"י משה דייקא כיון דהוא הי' ראוי לבטל הגזירה מה שהי' קטרוג ח"ו על ישראל מה נשתנו אלו וכו' וע"כ משה שהי' לו יראת א' הוא הגבר אשר היכולת בידו לבטל הגזירה וזש"ה וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים והבינו דע"י היראה שהי' למשה ע"כ הי' יכול לבטל הגזירה ועל כן ויראו העם את ה' מזה למדו לעצמם מדת היראה ויאמינו בה' ובמשה עבדו היינו שהאמינו שע"י משה הי' הנס כיון שהי' לו יראה וע"כ יכול לבטל הגזירה ויתבאר דברי המדרש כשם שהקב"ה מצוה והי' לו יראת א' כך הי' משה מצוה לפני הקב"ה היינו בשביל שהי' לו יראת ה' משו"ה הי' מושל לבטל הגזירה וכדכתיב צדיק מושל וגו'

יז) מה תצעק אלי דבר אל בנ"י ויסעו והקשו המפורשים ואל מי יצעק אם הי' בעת צרה ובמד"ר הה"ד צעקו וה' שמע וקשה דהמדרש סותר להפסוק דהפסוק שמביא המדרש משמע דע"י הצעקה שמע אליהם ה' ומהכא משמע שלא הי' צריך לצעוק ונראה דהנה בקריעת י"ס מבואר בזוה"ק דהי' קשה למעבר על דינא למקרע לישראל ימא דסוף וכמאחז"ל דשר של מצרים טען מה נשתנו אלו וכו' וא"כ עיקר הקטרוג הי' על ישראל ולא על משה כי הוא לא חטא כלום ואם כן הצעקה לה' הי' צריך העיקר להיות ע"י ישראל אשר באהבתו ובחמלתו עלינו ימחול לנו וזש"ה מה תצעק אלי היינו למה משה לבדו יצעק אל ה' הא לא בשביל משה הוא הקטרוג כי אם ע"י ישראל וע"כ דבר אל בנ"י שהם יצעקו ואז ישמע ה' שועתם וע"כ אמר המדרש צעקו וה' שמע היינו במה שהם צעקו שמע ה' אליהם

יח) אז ישיר משה וגו' ובמד"ר הה"ד נכון כסאך מאז אף שמעולם אתה לא נתיישבה כסאך ולא נודעת בעולמך עד שא' שירה וכו' יתבאר ע"ד שכתב בב"י מאמרי שבתות על המדרש נמלך בנשמותיתם של צדיקים תחלה דהנה כל הפעולות נעשים הכל ע"י התעוררתא דלתתא וא"כ בעת הבריאה האיך הי' באפשרי הרי לא הי' אלא הוא ושמו בלבד ע"כ ישראל עלו במחשבה תחלה שהי' מוכנים לצאת אל הפועל ומה שכל אחד ואחד מישראל עושה איזה מצוה כעת מניח תפילין ומתעטף בציצית זה הי' במעשה בראשית בבחי' אתערותא דלתתא עכ"ד ז"ל ובזה פירשתי המשנה בעשרה מאמרות נברא העולם וכו' אלא כדי להפרע מרשעים שמאבדין העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את את העולם ר"ל מי שהוא רשע מאבד ח"ו את העולם כיון שנחסר למפרע האתערותא דלתתא ולהיפוך מגיע שכר טוב לצדיקים שמקיימן את העולם שע"י מעשיו נברא העולם כיון שהי' מעשיו במחשבה תחלה בבחי' אתערותא דלתתא ועיי' מ"ש בפ' משפטים וזש"ה לא נתיישבה כסאך ולא נודעת בעולמך היינו כיון שלא נודעת בעולמך לכך לא נתיישבת כסאך כיון שהבריאה הי' בבחי' אתערותא דלתתא ע"י שנודע שמו בעולם ולכן עד שלא נודעת בעולם עוד לא נתישבת כסאך עד שבאו אלו ואמרו שירה

יט) אז ישיר וגו' במד"ר הה"ד קדמו שרים אחר נוגנים וכו' וכיון שיצאו ישראל מן הים באו המלאכים לומר שירה לפני הקב"ה א"ל הקב"ה יקדמו בני תחלה וכו' ונראה עפי"מ דאיתא [פסחים דף נ"ו] ביקש יעקב לגלות הקץ נסתלקה ממנו שכינה וכו' פתחו ואמרו שמע ישראל וגו' מיד ענה ואמר בשכמל"ו ופי' ביע"ד עפמ"ש חז"ל דף צ"א חביבין ישראל יותר ממה"ש דמה"ש מזכירין את השם אחר שלשה תיבות וישראל אחר שני תיבות והענין כפי קרבתם להקב"ה כן ענין הזכרת השם ואמירת השירה וישראל קרובים לה' מאוד אומרים אחר שני תיבות אבל מה"ש שאינם קרובים כ"כ אומרים אחר שלש תיבות ולכך יעקב שראה שנסתלקה ממנו שכינה וא"כ רחוקים עכשיו מהשכינה והשבטים לא ידעו זאת ואמרו שמע ישראל והזכירו השם אחר שני תיבות ויעקב הרגיש וחשש פן לאשר כי עכשיו הסתלקות השכינה אולי לא הזכירו את השם כדין ולכך פתח ואמר