עצי חיים על מועדים רפא

עפ"מ שהביא בייט"פ לחנוכה אות כ"ט ע"ש הרב הקדוש ר' אורי מסטרעליסק שפי' כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממנו לא תירא מהם והסיבה לזה אמר זכור תזכור את אשר עשה לפרעה וגו' ובאותו זכירה תגרום עשות גם היום כן להכרית הגוים ההם עכ"ד ז"ל וזש"ה ושמרתם את הדבר הזה היינו חקת הפסח תמתינו ותהי' יושבים ומצפים ע"ז לעשות כי עי"ז תגרום במעשיך להעשות כן גם היום שיהי' הניסים האלו גם לך ולבניך עד עולם גם היום הזה אשר תעשה הזכירה להנס ויתבאר משה"כ שמורים לכל בני ישראל היינו אשר בנ"י שומרים ומצפים על הלילה שיעשו זכר להניסים לדורתם כדי שיהא הניסים האלה גם לדורות עולם

ט) והי' לך לאות על ידך וגו' למען תהי' תורת ה' בפיך יתבאר המשך הדברים וכי בשביל שיה' לאות על ידך לכן תהי' תורת ה' בפיך ונראה עפמ"ש א"ז זלה"ה ביש"מ פ' בראשית בשם המדרש שמואל לפרש הכתוב לדעת חכמה ומוסר לקחת מוסר השכל דאיתא באבות כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וכו' והקשה המדרש שמואל שזה סותר לדברי הלל אין בור ירא חטא ומתרץ דבמחשבה שיקבל עליו לקיים התורה צריך שתהא יראת חטאו קודמת לחכמתו אמנם בפועל המעשה אי אפשר אם לא שיהי' חכם דאם אינו יודע מה שהוא חטא א"א לו להזהר ממנו ובזה יובן לדעת חכמת ומוסר כלומר צריך שידע החכמה מקודם כדי שאח"כ תביא המוסר אבל לקחת בענין הקיחה והקבלה צריך שיקבל על עצמו מוסר הרומז ליראה אח"כ השכל ללמוד ולהשכיל עכ"ד ע"ש ובזה נ"ל לתרץ מה שהקשו דמצינו בתהלים פ"א ששינה מסדר המקרא שמע עמי ואעידה בך וגו' לא יהי' בך אל זר וגו' אנכי י"א המעלך מארץ מצרים ובתורה כתיב אנכי ה"א וגו' ואח"כ לא יהי' לך א' אחרים וגו' ועי' בייט"פ לשבועות ובקדיו"ט פ' יתרו וי"ל דהנה אנכי וגו' הוא האמונה הקבוע בלב האדם לעבדו ית"ש בכל לבבו ונפשו והא דלא יהי' לך א' אחרים היינו כמו המצות אשר צונו בתורה דאסור להשתתף וע"כ כשיצאו ישראל ממצרים וקבלו עליהם התורה וצריך שתהי' יראת חטאם קודם לחכמתם ע"כ הקדים להם אנכי ואח"כ לא יהי' לך אבל לאח"כ כשכבר קבלו עליהם התורה לעבדו בלבב שלם א"כ צריך לדעת מקודם עיקר התורה ובזה יודע האיך ומה לעשות לקיים את האמונה שקבל עליו וע"כ כתיב בתהלים קודם לא יהי' לך שהוא חכמת התורה ואח"כ האמונה שהוא אנכי וזש"ה והי' לך לאות על ידך וגו' היינו להניח תפלין על היד ועל הראש דהוא לשעבד בזה תאוות ומחשבות לבנו והנשמה שבמוח ואח"כ אם יראת חטאו קודמת אז למען תהי' תורת ה' בפיך דאם יראת חטאו קודמת חכמתו מתקיימת ואמר כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים והיינו היד החזקה שלא הי' אז בשעת יציאת מצרים שום זכות וע"כ בתחלת הקבלה כן הוא המדה שיקבל עליו מקודם ואח"כ ללמוד אבל בפועל המעשה אח"כ א"א רק קודם לדעת חכמה ואח"כ תוכל לעשות המוסר הרומז ליראה

י) מה העבודה הזאת לכם ואמרתם זבח פסח הוא לה' י"ל עפמ"ש א"זזל"ה בתפלה למשה סי' מ"ה עה"פ רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך עפ"ד הגאון מו"ה זרח ז"ל דע"כ נתקן לומר לשם יחוד שזה תקנה שלא יחטפו הס"א המצות דקי"ל מצות צריכות כוונה ואף למ"ד א"צ כוונה אם אומר בפירוש דאינו רוצה לצאת יוצא כמבואר בר"ן בר"ה וע"כ אומר אני עושה מצוה זו רק על מנת לשם יחוד קוב"ה אבל אם עוונות גברו לבלי יגרום יחוד אינו רוצה לצאת בו כלל וממילא אין להם מה לחטוף וז"ש רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך כלומר באופן שמעשי יגיעו לממ"ה ולא לזולת עכד"ה ויש לפרש בזה הכתוב בפ' אחרי ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וגו' אני ה' ויל"ד הלשון ושמרתם כיון דמיירו במצות אשר יעשה האדם א"כ לא שייך לשון שמירה דהוא משמע על ל"ת וכאמרם ז"ל מנחות ל"ו כל מקום שנאמר השמר וכו' אינו אלא ל"ת וגם למה נאמר אני ה' וי"ל כיון דבכל מצוה צריך שמירה שלא יחטפו אותה הס"א ע"כ שייך גם במ"ע הלשון שמירה מן