עצי חיים על מועדים רב

מעשה ניסים ואסור להנות ממעשה ניסים כן בנ"ח אסור להנות ממנה וא"כ מה דאסור להשתמש לאורה הוא להראות הנס שהי' במנורה דמשו"ז הי' אסור להשתמש לאורה במנורה וכן הוא בנר חנוכה

אמנם י"ל לפמ"ש הטו"ז בסי' עת"ר שהי' נשאר בהפך ביום הראשון לפי שאין הברכה שורה אלא בדבר שהוא בעולם ומשו"ז קבעו ימי חנוכה שמונה ימים ע"ש א"כ לפ"ז י"ל דמה שנתוסף ע"י הברכה נתרבה מעט מעט בכה"ג דאמרי' קמא קמא בטל במה שהי' כבר בהפך שלא ע"י הנס וא"כ לא שייך לומר דאין להנות ממעשה ניסים כיון דנתבטל כבר דהא אפי' איסור ממש אמרי' קק"ב ועי' ביו"ד סי' קל"ב ובשו"ת בי"צ או"ח ס' ק"ו אות ג' וא"כ קשה שוב אמאי אסור להשתמש לאורה בנ"ח הא גם במנורה הי' מותר להנות ממנה אם הי' השמן חולין דלא שייך הטעם משום שהי' מעשה ניסים ויש לתרץ דמידי הוא טעמא אלא לרב דס"ל אסור להשתמש לאורה והא רב ס"ל במס' ע"ז דף ע"ג דמין במינו לא בטיל וא"כ הכא נמי ל"ב וע"כ אסור להשתמש לאורה ולפ"ז י"ל דלדידן דקי"ל מין במינו בטל י"ל דמותר להשתמש לאורה אמנם יש לאסור מטעם האחר לפ"מ שפירש"י הטעם כדי שיהא ניכר שהוא נר מצוה, ומיושב השתא דאביי לא קיבלה מר' ירמי' כיון דר' ירמי' אמר מ"ט דרב והי' סבר אביי דטעמא דרב הוא משום דבעינן דומיא דמנורה ולטעמי' אזיל רב בזה דס"ל מב"מ לא בטל וע"כ לא קיבלה אביי דהא כתבו התוס' בחולין דף ק"ט וכן כתב רש"י בע"ז דף ע"ג דאביי ס"ל מב"מ בטל וא"כ י"ל דמותר להשתמש לאורה אבל כי הדר אמרוה' רבנן משמי' דר' יוחנן וא"כ כיון דר' יוחנן ס"ל ג"כ בע"ז שם דמב"מ בטל ואעפי"כ סבור ר' יוחנן דאסיר להשתמש לאורה וא"כ אין הטעם משום דבעינן דומיא דמנורה רק כמו שפירש"י הטעם כדי שיהא ניכר שהוא נר מצוה ולכן משמי' דר' יוחנן קיבלה אביי

ה) אי זכאי גמירתי' לשמעתי' מעיקרא ופריך והא גמרא פי' ומאי נפקא מינה והקשו המפורשים הא נפ"מ דמעיקרא הוה ס"ל מותר להשתמש לאורה ושימש לאור חנוכה והשתא הוא דהדר בי' ונצטער על העבירה עי' בחידושי ח"ס ונראה דהנה לקמן אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה וכתב בחידושי הרשב"א בשם הר"ז ז"ל דאפי' מאן דאמר מותר להשתמש לאורה מודה בה, דאי ליכא נר אחרת הרואה אומר לצורכו הוא דאדלקה עיי"ש ולפ"ז לכאורה יש לעיין מאי נפ"מ בין למ"ד מותר להשתמש לאורה ולמ"ד אסור להשתמש לאורה הא מבואר בש"ע סי' תרע"ג דאף לדידן דקי"ל אסור להשתמש לאורה מ"מ אי איכא נר נוסיף מותר ומבואר בטו"ז דאפי' יש אור גדול טפי ע"י נר חנוכה מותר עיי"ש וא"כ לעולם מותר להשתמש לאורה דהא יש נר נוסיף ועי"ז מותר להשתמש לאור נר חנוכה ויש לומר דעכ"פ נפ"מ דאי ליכא נר אחרת להשתמש לאורה דאפ"ה מותר למ"ד מותר להשתמש לאורה והא דצריך נר אחר היינו לכתחלה ואם ליכא נר מותר אבל למ"ד אסור להשתמש לאורה אסור אי ליכא נר אחר וא"כ לפ"ז לכתחלה דצריך נר אחרת אפי' למ"ד מותר להשתמש אה"נ דאין שום נפ"מ בין למ"ד אסור ובין למ"ד מותר ומיושב קושי' המפורשים הנ"ל דר' ירמי' לא הי' מצטער על העבירה משום דאפי' מעיקרא דהוה סבר מותר להשתמש לאורה ושימש לאור חנוכה לא הי' נכשל בעבירה דהא לכתחלה גם למ"ד מותר להשתמש לאורה צריך נר אחרת וכיון שהי' לו נר אחר גם למ"ד אסור להשתמש אי איכא נר נוסיף מותר וא"כ גם מעיקרא לא עשה עבירה אם שימש לאור חנוכה, ובפשיטת י"ל עפ"ד הסמ"ע סי' רל"ד דהמוכר לחבירו בשר טריפה מדרבנן ואכלו א"צ לשלם משים דמכשיל באיסור דאו' מצער הוא לי ואין האכילה מיחשב הנאה משא"כ באכל איסור דרבנן עיי"ש ועי' בנתיבות המשפט שם הטעם ולפ"ז י"ל דעל העבירה שעבר לא הי' מצער דבשוגג באיסור דרבנן אין מצטער, עוד י"ל לומר להיפך כיון דהוא איסור אין הנאתו מיחשב הנאה וכמו דאיתא בירושלמי נפשו של אדם חותה מן האיסור וממילא דלא הוי עבירה כיון דלא נהנה כלל מנר חנוכה דהא נפשו הי' קצה מן האיסור ועי' בש"ך ביו"ד סי' קי"ט ס"ק כ"ז.