עצי חיים על מועדים קפה

נפשות היינו ואונס רחמנא פטרי' מכל המצות ואח"כ כשנעשה נסים לאבותינו ונפרע לנו מצרינו ושוב היינו מחייבים לעשות את כל דברי התורה הזאת וכיון שנעשה אנחנו מחויב במצות צריך לעשות סעודה וי"ל דמשו"ז יש מצוה בריבוי הסעודות

לב) י"ל הטעם דלא קבעו בחנוכה במשתה ושמחה כמו בפורים אע"ג דגם בחנוכה הי' כמו הצלת נפשות כמ"ש הטו"ז משום דגדול המחטיאו יותר מן ההורגו ונראה עפ"ד א"זזלל"ה בתפל"מ סי' וא"ו וביש"מ בהפטרה פ' נצבים עה"פ כי אין במות זכרך וז"ל אף שנמסר עמו של א' להריגה ח"ו נתונים אל פני המלחמה בזה אין אנו מזכירין את ה' אך זאת שאלתינו מי יודה לך והפי' דקרא כי אין במות זכרך מה שהם מסורין ח"ו למות אין אנו מזכירין אותך כלל רק בשאול דהיינו בשאלה ובקשה הוא רק מי יודה לך עכ"ד ולזה י"ל דגם בחנוכה כשעמדה מלכות הרשעה להשכיחם וכו' בזה הי' מזכירין שמו ית לא על חי' עצמן הי' מבקשין רק עיקר בקשתם הי' כי אם ח"ו ישראל נתונים ביד צריהם מי יודה להשי"ת היינו מי יעבוד את השי"ת ולכן תקנו להודות ולהלל כיון שע"ז הי' מבקשין מי יודה להשי"ת וא"כ כשהי' להם תשועה הי' צריכין להודות ולהלל כמו שבקשו בתחלה רק ע"ז ומיושב קושי' הטו"ז דאע"ג דגדול המחטיא יותר מן ההורגו מ"מ על הצלת נפשם לא בקשו רק בקשתם הי' מי יודה לו וא"כ הם מחויבים רק להודות ולהלל

לג) ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה וקשה אריכות הלשון כ"כ גם כהיום הזה צ"ב ונראה עפ"מ דאיתא במגילה דף י"ד אמה דאין אומרים הלל בנס דפורים ר"נ אמר קריאתה זה הלולא רבא אמר התם הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה הכא אכתי עבדי אחשורוש אנן וא"ז זל"ה בייט"ל פ' בשלח כתב ביאור הדברים ע"ד במדה שאדם מודד מודדין לו כ"כ אם הקב"ה עושה לנו נס נגלה כמו בצאתנו מארמ"צ ההלל באתגליא בפה ולשון אבל בנס נסתר כמו שהי' בימי מרדכי ואסתר מלובש בטבע ההלל בבחי' נסתר וז"ש ר"נ קריאתה, זה הלולא כאו"א בלב בעת הקריאה נותן הלל והודאה על הנסים שעשה עמנו עכ"ד ובזה י"ל הטעם דנר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה משום דליכא פרסומי ניסא היינו כיון דבחנוכה אומרים הלל א"כ ע"כ משום דהוי נס נגלה במנורה וגם במה שגברה החשמונאים על מלכות הרשעה כמו שאמרי' מסרת גבורים ביד חלשים וכו' וע"כ כמו שנס הוא בנגלה כ"כ צריך לפרסם הנס בנגלה לעין כל וע"כ צריך להניח הנר חנוכה במקום ששלטה בו עיני' ויבואר ג"כ המשך הלשון ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד כדי להודות ולהלל לשמך הגדול וכבר דקדקו המפורשים דמהלשון משמע דמשו"ה אין לנו רשות וכו' משום כדי להודות ואינו מובן כלל ולהנ"ל יבואר דהא משו"ה צריך להניח נ"ח במקום ששלטה בי' עיני' משום שהי' נס נגלה וגם משו"ה צריך לומר הלל בפה ולשון ג"כ משום שהי' נס נגלה וא"כ שניהם אחד הוא וע"כ אמר ואין לנו רשות להשתמש אלא לראותן בלבד היינו לראותן מחויב בהן ואם לא שלטה בהם עיני' פסולה ומשו"ה צריך ג"כ להודות ולהלל בפה ולא סגי בלב מפני שהנס הוא נגלה, והנה לרבא דס"ל הטעם דאין אומרים בפורים הלל משום דאכתי עבדי אחשורוש אנן לדידי' מוכרח לומר דבחנוכה דאומרים הלל היינו משום דבכה"ג הכא השתא י"ל הללו עבדי ה' ולא עבדי דהיונים משום שאז גזרו הרשעים האלה בנפשותם להעביר ח"ו על הדת אע"ג דאנן בגלותא עד ישוב וירחם ה' על שארית פליטת ישראל וכמו שי"ל לענין גלית מצרים ולא עבדי פרעה ונמצא שיש שני טעמים דאומרים הלל בחנוכה לר"נ משום שהנס הי' נגלה ולרבא משום שהישועה שהי' אז הוא עד היום הזה, ויתבאר בזה ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך היינו שהנס נגלה ובזה נעשה ש"ש גדול וקדוש בעולם דהא בנס נסתר מכוסה בטבע לא ידעו ויכירו העולם במעשה ה' כי רבו המה וגם ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה היינו שהישועה ופורקן ג"כ כהיום הזה דייקא ר"ל על היום הזה ולא שייך לומר אכתי עבדי אחשורוש אנן ואו"א דא"ח