עצי חיים על מועדים קמו
Atzei Chaim Moadim 146 · עצי חיים על מועדים · free full Hebrew text
Open in the reader →וזש"ה עושה שמים וארץ ר"ל עושה בכל פעם ובכל עת עי"ז דעוסק תדיר באורייתא ובזה יוכל האדם לכבוש ההרים הרמים להמלט מעצת היצה"ר, והבן
נד) שם קל"א לא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו וגו' וי"ל כפל הלשון לא הלכתי בגדולות דכבר כתיב לא גבה לבי וגו' גם הלשון ממני צ"ב ומאי כתיב כגמול עלי אמו והנ"ל עפימ"ש אא"ז זללה"ה ביש"מ פ' חקת דהנה ידוע שכל תקוני המצות הם ע"י הכוונות ולפ"ז יעלה על הדעת שאותם אשר אינם יודעים לכוון אינם פועלים בעשיית המצוה ח"ו חס מלהזכיר כזאת כי אם אמנם דעיקר תיקנו המצוה ע"י הכוונה הראוי בקשר מדת העליונות אך מחסד השי"ת שאם אחד עושה מצוה עד"ז כבר עשה סולם לכל העושה המצוה ההוא עכ"ד עיי"ש ובזה ביארתי הכתוב והשיב לב אבות על בנים וגו' ר"ל לב אבות אשר לבם כלב ארי וכליותיהם יועצים חכמה ובודאי השיגו מעלת התורה והמצוה בכוונה והתיקון הראוי ישוב ה' לבם על בניכם אף אם בניהם לא ידעו ולא יבינו עכ"ז יהי' לב אבות על בנים יעלו מעלה עליהם ראש ובניהם אחריהם יסמכו על שלחן אביהם אשר כבר ערכו לפניהם ולב בנים על אבותם שהם יסמכו בהכוונות ותיקון הנעשה ע"י הכוונה של אבותם וזש"ה לא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני ע"ד שאמרו חז"ל סוכה דף כ"ח לא הניח דבר גדול ודבר קטן דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא והיינו שאמר דוהע"ה אשר הכונות הנעשים ע"י כוונת המצות שהם גדולות מעשה המרכבה ובנפלאות ממנו שהם נפלאו מופלא מכוסה ממנו דייקא שלא גבה לבו אשר הכונות נעשים ממנו דייקא כי אם מה שסמך על מה שכבר עשו סולם לכוין בתיקוני המצוה כראוי וכנכון וע"כ נפשי כגמול עלי אמו כתינוק שכל בטחונו על אמו כך כל הכוונות המצות הם על מה שערכו אבותינו לפנינו עליהם ועל כוונתיהם נעשים כל התיקונים השייכים להעשות על ידי מעשינו
נה) שם קכ"ה כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים וגו' והמטים עקלקלותם יוליכם ה' וגו' יתבאר ע"ד שפירש בספר סמא דחייא בפ' ויקרא הכתוב נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו בפקדון וגו' דהנה אחז"ל כך דרכו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ומחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו לך עבוד ע"ז והנה ר"י בן זכאי אמר לתלמידיו בגמ' ברכות דף כ"ח הלואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם תדע שאם אדם עובר עבירה אומר שלא יראנו אדם וכו' נלמד מזה כי נוח לאדם להיות רע לשמים מלהיות רע לבריות וא"כ מסתברא מי שהיצה"ר התחיל לפתותו מפתהו תחלה במה שבין אדם למקום ואח"כ בין אדם לחבירו ובזה יובן דברי הכתוב נפש כי תחטא ר"ל כשהתחיל לחטוא אז ראשיתו למעול מעל בה' דהיינו בינו לבין קונו אך עבירה גוררת עבירה וגורמת להיות גם מכחש בעמיתו בפקדון דהוא עבירה שבין אדם לחבירו עכ"ד וזש"ה כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים דהיינו שהצדיקים לא יעשו רשע גם מעבירות שבין אדם למקום למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם כי עבירה גוררת עבירה לעשות גם עולה בידים היינו עולה הנעשה בידים ר"ל עבירה בין אדם לחבירו כגון בפקדון או בעושק וגזל והמטים עקלקלותם ופי' שם במצודת אותם שהמה מטים עצמם אחר דרך עקלקלות שכל טובתם הוא לרמות את הבריות עכ"ד והיינו כנ"ל שמתחלה עובר בין אדם למקום ואומר שלא יראנו אדם וא"כ היא לרמות את הבריות יוליכם ה' את פועלי האון היינו ה' יחשב להם כאולי הם פועלי און גם בעבירות שבין אדם לחבירו כי עבירה גוררת עבירה ואמר הכתוב שלו' על ישראל כי אותם ששמרו את דרך ה' בין אדם למקום יש ביניהם שלו' כי לא יעברו על עבירות שבין אדם לחבירו וע"כ שלו' להם
נו) שם ח"ו בשוב ה' את שיבת ציון וגו' אז ימלא שחוק פינו וגו' יתבאר עפימ"ש א"ז זצ"ל לעיל סי' י"ד עה"פ בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל כי יש שני מיני גאולות