עצי חיים על מועדים קמד

את שיבת ציון ותתמלא השם וישוב על מכונו בד' אתוון אז ימלא ר"ל מה שימלא השם הנזכר זה והי' אז שחוק פינו עיי"ש, ולענ"ד נראה לפרש עד"ז באופן אחר עפי"מ שפרשתי הפסוק תהלים קט"ו למה יאמרו הגוים אי' נא א' וא' בשמים וגו' עפימ"ש הגלאנטי בפ' כי ראתה גוים באו מקדשה כי ראתה ס"ת י"ה באו מקדשה ס"ת ו"ה וגו' ביניהם נמצא דבגלות אין השם שלם שיש פירוד ח"ו בין השם וגם מסולק השכינה מעוה"ז כביכול וח"ו לא נקרא רק א' צבאות עליוני' ולא אלקי ישראל ונוח לו י"ת שמו שיקרא א' ישראל ועי' ביש"מ פ' פנחס, וזש"ה למה יאמרו הגוים ר"ל הגוים אשר עשו הפירוד בין השם ח"ו יאמרו אי' נא א' אשר ח"ו לא נקרא עתה אלקי ישראל רק אלקי' צבאות עליונום וא' בשמים בעבור זה שהקב"ה סילק שכינתו כביכול ממעל לרקיע ועל השמים כבודו

וז"ש כאן אז ימלא ר"ל כאשר השם יתמלא תיבתו אז יאמרו בגוים אשר הפרידו ח"ו בין השם הגדיל ה' ר"ל גדול כבוד ה' כי עד עתה לא נשתמש רק בב' תיבות ואח"כ כאשר ה' יושיענו יגדל ה' כביכול בד' אתוון, וזה שכפל הדבר ב' פעמים אחד מה שהגדיל השם בד' אתוון וגם מה שהגדיל שנקרא א' צבאות וגם אלקי ישראל ב"ב

מט) שם קכ"ח אשרי כל ירא ד' ההולך בדרכיו יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשתך כגפן פורי' וגו' בניך כשתילי זיתים וגו' וראה בנים לבניך שלום על ישראל, יתבאר עפימ"ש ביש"מ פ' אחרי לפרש דברי הגמ' מפני מה מתו בניו של אהרן שלא נשאו נשים עד"ז אי' פ"ק דברכות ד' יו"ד אהא דישעי' א"ל לחזקי' צו לביתך כי מת אתה ולא תחי' כי מת אתה בעוה"ז ולא תחי' לעוה"ב א"ל מאי כולי האי א"ל משום דלא עסקת בפ"ו והנה עדיין קשה מאי כולי האי ר"ל מפני מה הגיע לו עונש גדול בזה ובבא ונראה פירושו עפימ"ש העקרים כי לפי שוה"ד ראוי שיהי' העונש נצחי לפי ערך הבוב"ה שהוא בלתי סוף ותכל ת והשכר זמני לפי ערך העושה ועובר שהוא ב"ת אבל רב חסד מנהיג העולם במדת הרחמים שיהי' השכר נצחי והעונש זמני והנה ידוע שעלה במחשבה לברוא העולם במדה"ד וראה שאין העולם מתקיים ושותף מדה"ר נמצא דהתנהגות מדה"ר אינו רק משום קיום העולם ומי שאינו עוסק במצוה זו הרי אינו חושש על קיום העולם וע"כ בא לו כמדתו להיות העונש נצחי, ועפי"ז יובן גם כאן דזה שלא נשאו נשים גרם שנענשו על החטא הנ"ל בעונש מיתה עכדה"ק והבן והנה בייט"ל פ' פנחס מביא בשם מו"ז זלל"ה לפי מה שאמרו חכז"ל מחשבה טובה מצרף הקב"ה למעשה וכו' ובכן מי שאינו עובד הי"ת רק במעשה שכרו בגבול ותכלית בעוה"ז, אבל מי שרצונו לעבוד את בוראו במס"נ רוחו ונשמתו בעבודה שאין לה סוף ותכלית רק שהגוף שהוא ב"ת והגשם יעצרוהו, לכן החוקר לב וצופה ומביט מחשבתו הטוב מעלה עליו כאלו עשאהו ממש וא"כ בדין נותן לו שכרו נצחי עד אין סוף, וז"ש פנחס בן אלעזר וגו' בקנאו את קנאתי בתוכם דייקא הרי לך גודל המס"נ כמבואר בגמ' ובמדרש ולכן אמר הנני [בבחי' מה שאני אין סוף] נותן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו הרי שכר עדי עד עכדה"ק, ובזה יתבאר היטב הכל ע"נ אשרי כל ירא ד' ההולך בדרכיו ר"ל בדרכיו של היית בחי' אין סוף כאשר יעבוד את ד' במס"נ רוחו ונשמתו יגיע כפיך כי תאכל אם יגיע לך השכר נצחי ביגיע כפו ולא מצד החסד אז אשרי לו הפליג הכתוב בשבחו ליתן לו בעוה"ז ובעוה"ב שכר נצחי עדי עד והנה מי שלא נשא אשה וגם בנים לא הוליד הרי אינו חושש על קיום העולם אז אין מגיע לו שכר נצחי אף מצד מדת החסד כאמור ורק אם עושה אלה ונוסף לזה יקריב אותו לפני ד' במס"נ הרי זה משובח, וז"ש ההולך בדרכיו של הי"ת בחי' אין סוף אשתך כגפן פורי' שנשא אשה, [ואין מגיע לו העונש שלא נשא אשה כדמצינן בבני אהרן וביחזקי' דלא עסק בפ"ו] בניך כשתילי זיתים שהי' לו בנים הנה כי כן יבורך גבר וגו' וראה בנים לבניך הרי שכר נצחי לו ולזרעו אחריו וגם שלום על ישראל כאשר נתברך פנחס בן אלעזר בברית שלום והבן.