עצי חיים על מועדים קטו

אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים וי"ל דהכוונה לפני מי היינו לפני וקודם להקב"ה ע"ד שכתב הטו"ז הריעו לפני המלך ה' ע"י החרטה דלתתא נתעורר החרטה אח"כ החרטה למעלה כביכול וא"כ ע"י החרטה קודם האדם לפניו ואח"כ מטהר אתכם אבינו שבשמים ואומר אני הוא שגרמתי לכם ויתבאר ג"כ הגמ' יומא דף פ"ו ר' מאיר אומר גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם ולכאורה יפלא על מה מוחלין לכל העולם ולהנ"ל י"ל כיון דנתעורר ע"י מה שהיחיד נתחרט כדי שיתעורר החרטה למעלה על שנברא היצה"ר ממילא נמחל גם לכל העולם כיון שהקב"ה אומר אני שגרמתי והכל מפאת היצר ומוחלין לכל העולם

וזש"ה כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' לפני ה' תטהרו היינו מקודם לפני ה' אח"כ נתעורר למעלה אשר הקב"ה יכפר עלינו ואומר שהוא גורם לנו כאמור וזה שאומרים בסליחות קרב ושמע רנתי היינו שהוא ית"ש ישמע רנתי אליו מה שאנו מתחרטים כדי שיתעורר החרטה למעלה ובזה ותחסום לשון משטיני ואת פיהו לא יפער כיון שהוא גורם לנו ויגער ה' בשטן יגער ר"ל כביכול השם בעצמו מחר יהי' האות הזה שנאמר לפני ה' תטהרו היינו אשר אנו מקדימין החרטה ואח"כ ה' בשטן יגער כיון שהוא הגורם לנו ובזה יבא לזכות את חטאתינו

י) צדקתך התאזר שוכן עד ומרומים סמוך נא הנכשלים שלח ידך להקימם וכו' יתבאר עפמ"ש הרמ"ק בספר תומר דבורה מי א' כמוך מורה היות הקב"ה מלך נעלב הרי אין דבר נסתר מהשגחתו ואין רגע שלא יהא האדם ניזון ומתקיים בכח עליון השופע עליו ואם היות שהאדם חוטא בכח ההוא לא מנעו ממנו כלל אלא סובל עלבון כזה להשפיע בו כח והוא מוציא אותו כח לחטוא נגדו ובזה מי' אא"ז זללה"ה בייט"ל פ' וארא ממרים הייתם עם ה' וגו' כלומר בכוחו הגדול אתם ממרים כנגדו ית"ש ולזאת תראה להחזיר אותו הכח לבעליו לסגל בו תורה ומצות עכ"ד ובזה יש לפרש משאה"כ בפ' נצבים ושב ה"א את שבותך ופירש"י הול"ל והשיב מכאן כביכול שהשכינה הוא עמנו בגלות ויש לומר דה"פ ושב ה"א היינו הכח עליון שנשפע לאדם ישוב ע"י שבותך דהא הכח ההוא הי' סיבה להחטא ובמה שנשוב אל ה' בתשובה גם הכח ההוא ישוב לה', וז"ש ג"כ הכתוב איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' היינו כי ימעלו ע"י החטא בה' ר"ל עם הכח שיש באדם מכח עליון שנשפע עליו מה', וז"ש הכתוב לפני ה' תטהרו היינו במה שחטאנו לפניך עם ה' עם הכח הנשפע לנו מה' מזה תטהרו אשר נחזור אותו הכח לפני ה' לעבדו מעתה בלב שלם

ויתבאר מה שאומרים בסליחות צדקתך התאזר סמוך נא הנכשלים היינו גם במה שנכשלים בעבירה הוא מצדקתו ומשפע עליון ולכן בקשתינו סמוך נא ושלח ידך להקימם היינו במה שנשוב לה' הוא ג"כ לכחו וצדקתו וא"כ הכל נשוב לה'

יא) במס' יומא דף ע' במשנה ויו"ט הי' עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלו' מן הקדש יתבאר למה עושה יו"ט וי"ל עפמ"ש בספה"ק דמתחלה צריך להיות סור מרע שלא לעשות מדברים הרעים המפסידים בעבודה הקדושה כדי שלא יהי' זורע אל הקוצים ח"ו ואח"כ יוכל לקיים ועשה טוב לעשות המצוה בשלימות כראוי וכנכון וצריך להכין עצמו שיהא מקום פנוי להחזקת הקדושה ועי' מ"ש בפ' אחרי ולפ"ז י"ל דקודם יוה"כ בעוד שלא נעשה התשובה ולא הי' ראוי לעשות המצות כתקונה ומאי אהני לי' מה שעשה המצות כיון שאין הגוף מחזיק אותם ועונותם על עצמותם וא"כ עד יוה"כ העיקר הוא לתקן את העבירות אבל על מה שלא עשה מצוה אין הפגם כ"כ כיון דהמצות בלא"ה הם כפגומין ומום בם לא ירצו ח"ו רק לאחר יוכ"פ אחר תטהר מהעונות בא עליו חיוב חדש לעשות המצות כיון שכבר סר עונו וחטאתו תכופר ויכול לעשות המצות כראוי וכנכון

והנה בב"ק דף פ"ז ובקידושין דף ל"א א"ר יוסף השתא דשמענא להא דר' חנינא גדול