עטרת מנחם סה

הי' אז ברימנוב אך על חג השבועות בא וביקש להושיב בראש את הה"צ מוה"ר נתן יהודה זצ"ל על כסא אביו למלאות מקומו. אבל הרה"צ מוהרנ"ל לא אבה להשים עטרה בראשו. באמרו כי אין הגדולה שלו כ"א של הרה"ק מהרצ"ה. אשר אביו הקדוש ונורא אמר עליו הולך בדרך תמים הוא ישרתני: הבה ״תמים״ להיות ברכה בקרב הארץ נוצר תאנה יאכל פרי'. [ונכדו הרב

ממדינת ליטא אשר היה משולח מאת גביר גדול במדינה הנז' ליום השוק בק"ק לייפציג. עבר דרך עיר בראדי. והתאכסן בבית מלון אחד. בעל האכסניא הי' ת"ח גדול ויר"ש. ויהי היום יום עש"ק לקח האיש הנז' את הכיס עם המעות שלו ונתן אותו לפקדון ביד בעל האכסניא הנז'. בליל ש"ק נפל בעל האכסניא פתאום למשכב ושל"ח. ימים אחדים אחרי הובל לקברות אמר האיש הנז' אל אשתו של בעל האכסניא כי הוא נחוץ לעשות דרכו הלאה וע"כ תתן לו המעות אשר הפקיד ביד בעלה. אולם היא ענתה ואמרה כי אין אתה יודע עד מה מן המעות וגם בני המנוח אמרו כן. כשמוע האיש את דבריהם ויחרד חרדה גדולה. וירץ תיכף אל האב"ד הוא הג' מו"ה יצחק הנ"ל ויספר לו כדברים האלה. הרב הנז' הזמין תיכף לדין את האשה ובני'. וגם לפניו אמרו כי אינם יודעים מאומה. ופסק הרב הנז' עפ"י ד"ת כי המה מחויבים לישבע שבועת שלא פקדנו אבא והאשה עם בני' רצו תיכף לישבע. אמנם האיש ההוא הי' איש תם וישר והבין מדבריהם שהאמת אתם שאינם יודעים מאומה. ע"כ לא רצה שישבעו. במר נפש וברוח נכאה יצא מאת הרב הנז' ולא ידע לשות עצות בנפשו מה לעשות. כי המעות לא היו שלו. לנסוע הלאה לא יכול כי אין לו על הוצאות הדרך. ולכתוב לביתו ירא מאוד כי יחשדו אותו שלקח לעצמו את המעות ואך תואנה הוא מבקש. והחליט בדעתו להשאר בעיר בראדי ויום יום דפק על דלתות הגאון הנז' ושפך לפניו את מר שיחו ובמר נפש צעק אליו הושיעה אדוני אז אמר לו הרב הנז': מה אוכל לעשות לך. אם תרצה אזמין את הנפטר לדין והוא יגיד לנו איפוא הטמין את הכסף בתחלה דמה האיש כי משחק הוא. אך כאשר אמר לו עוד הפעם כדברים האלה. הבין כי בתם לבבו אמר זאת והסכים לזה. וקרא הרב להשמש שלו וציוה עליו ללכת על שדה הקברות על קבר בעל האכסניא ולומר לו כי הרב האב"ד הזמין אותו לבוא אליו ביום מחר בשעה פלונית. ביום המחרת בא האיש ההוא לבית הרב. ואמר לו הרב הנה הנפטר כבר בא ועתה פתח פיך והגד טענתך. וכאשר כילה האיש לדבר אמר הרב להנפטר. מה תאמר על זה. האיש לא ראה ולא שמע מאומה. רק ברגעים אחדים אמר הרב. הנה הנפטר אומר כי המעות שלך מונח בטור אורח חיים ה' שבת בסימן פלוני שהי' לומד אז בעש"ק בסימן ההוא. והניח שם את המעות ותיכף הלכו לבית הנפטר ומצאו שם את המעות ויהי הדבר לנס

שמעתי כי ש"ב הגה"ק מו"ה יצחק הלוי זצ"ל כאשר בא לק"ק האמבורג. תיכף ביום הראשון הלך למקוה לטבול עצמו. והלך על ביה"ק ובחר לו מקום קבר אצל דיין אחד. ואמר לאנשי העיר כי אחרי פטירתו רצונו להקבר שם וטעמו ונימוקו לא נודע. ע"כ במכתב אאמו"ר הגה"ג שליט"א: