עטרת מנחם סא

קדושות כ"כ אשר לא תוכלנה להתקיים בעה"ז. קווי ה' יחליפו כח וכו' כל תלאותיו היו כמוץ לפני רוחו הכבירה וכו' ע"ש

קסד) כ' בס' נפלאות היהודי דף כ"ד: כפי הנודע מספרים אמרו עליו על האר"י הק' זל"ה שכל מדרגותיו לא זכה אלא מתוך שמחה של מצוה אף אנו נאמר גם על איש קדוש רבינו צ"ה מרומנוב זל"ה שזכה לכל הגדולה בגלל הדבר הזה. שכל עשיותיו בשמחה ועוז וחדוה במקומו. כל צדיקי הדור. שהכירוהו שמו צניף טהור על ראשו. חשו עתידות לו כי הוא יהי' מגדל עדר. פ"א שבת הר"הק מהר"נ מראפשיטץ זל"ה אצל רבו הק' מהרמ"מ ז"ל ברומנוב וראה את נאמן ביתו הלזה ויאמר להה"ק למה זה תחזיקו את המשרת הלזה בביתכם הלא גנוב יגנוב כל אשר לכם בבית [ולא על רכושו הגשמי כיון כ"א על רכוש הרוחני על כל מדרגותיו ויתרומם לרשת כסאו] ויענהו מוהרמ"מ לא אוכל לעזוב אותו. הולך בדרך תמים הוא ישרתני. גם הרה"ק מפרשיסתא הנודע ביהודה בשם יו"ד הקדוש זצ"ל דיבר בקדשו כי ינחל כסא כבוד רבו הק' רמ"מ מרומנוב. כאשר סיפר הה"ק ררצ"ה בעצמו והכי הוה עובדא. הרב יו"ד הק' בא לרומנוב לקבל פני הה"ק מוהרמ"מ. ותהום כל העיר לקראתו וכבוד גדול עשו לו בבואו העירה צעדו עלי שור לראותו ובלוית אנשים רבים נכבדים מעיירות הקרובות והרחוקות אשר נתלוו עמדו מדי עבר עליהם בא עמהם העירה וישקף הה"ק מהרמ"מ זצ"ל בעד החלון וירא את כל כבודו ויאמר ״אוי לעינים שכך רואות" [והרה"ק מוהרצ"ה מדי דברו מזה פתר כי מורו ירא מאוד לנפשו שלא יזיק לו כל הכבוד הזה משום עינא בישא. וכאשר באמת כן היה כי אחרי שוב היו"ד הק' לביתו נפטר לעולמו], וכבואו לבית הה"ק מוהרמ"מ אז לא הראה לו הררצ"ה אותות הכבוד והכנעה וגם בעת הפרדו מרבו הק' לא הלך ללותו כי ירא להראות קבלת מרותו עליו לפני רבו הק' מהרמ"מ. אך לעת ערב אחר תפלת ערבית. ומורו הה"ק מהרמ"מ הלך לישן כדרכו בקודש. למען שלא יעבור עליו חצות לילה בשינה. אז הלך אל בית אישפיזכני דהרב יו"ד הק' להשיב לו את כבודו ולקחת עמדו אומר ודברים. אמנם מדי לכתו בדרך הוגד לו להררצ"ה כי הרב היהודי כבר נסע מזה וכל העגלות אשר היו מוכנות ללותו נהרו אחריו. ובשמעו התעצב מאוד. בכל זאת לא שב לביתו. וילך אל האכסניא למען שמוע שמה. אשר יספרו אחריו מתהלוכותיו. ומה גדלה שמחתו כבואו שמה וימצא עוד את הה"ק היהודי ז"ל וישתעשע אתו ויספר לו את עצבון רוחו מהשמועה אשר שמע בדרך ויאמר לו היו"ד הק' שארית ישראל לא ידברו כזב. ומעשה שהי' כך הי' כי המרכבה הראשונה שהיתה מועדת לפני נעתקה ממקומה והאמינו כולם כי אנכי נוסע שמה וכן נהרו כולם אחרי ואנכי נשארתי לבדנה. ויאמר היו"ד הק' אליו ללכת עמו שמה. וילכו שניהם יחדיו הלוך ודבר בדברים רמים ונשגבים [ובכל עת שסיפר הה"ק מהרצ"ה מרומנוב את הדברים האלה אמר בזה"ל את אשר חפצתי לדעת ממנו לא כסה ממני דבר אפי' כחוט השערה] וכהתימם לדבר דרש הה"ק מהרצ"ה מהיהודי הק' זצ"ל שיברכו שיהי' ביכולתו להתפלל. ויאמר אליו הרב יו"ד הק' בזה"ל מה תבקשו הלא כל הגדולה והכבוד עומדים ומצפים עליכם. והובא מעשה זו בס' בארת המים