עטרת מנחם מט

שישב מוכתר בטו"ת ולמד בקדושה ובטהרה. ויאכל את סעודת הבקר. ויהי בתוך האכילה ויאמר הזקן להזקנה ראי נא מי הוא פה בביהמ"ד אשר למד בחשאי כל הלילה וקולו לא ניכר לי. בטח עובר אורח הוא. ולפי דעתי הוא אורח הגון וקדוש מאד. ובקשי פניו כי יאכל אתי סעודת בקר. וכן היה ותקרא את האורח אל הלחם. ולא אבה בראשונה באמרו כי אולי סעודה שאינה מספקת היא ויפצר בו הזקן. ויאמר יש ויש אתנו מאכל הרבה. וישאלהו על ככה. ויאמר הזקן הנה אשתי הזקנה הולכת תמיד בבית הרחיים. שמה תאסוף עפ"י רשות הבעל הרחיים את שארית אבק הקמח. אשר סביב בית הרחיים. ומזה אנו אוכלים לשובע ב"ה. ומתפרנסים עי"ז גם שארי עניים על שולחני ויאכלו שמה מהמאכל הנעשה מקמח זה ומים. ויודו ויברכו לד'. ולפנות ערב בקשו כי ישבות ג"כ אצלו בש"ק. וישאלהו ג"כ על ככה. ויענהו הזקן כי שבת קדש יתנהג כמנהג הבעה"ב הגבוהים. יען שזה דרך אשתו הזקנה להיות בבית המטבחים של עופות ושמה תמרט נוצות העופות. להקל על הבעה"ב. וע"כ נותנים לה בשכרה הרגלים והראש מן העוף שתמרט הנוצות. ומזה תעשה ש"ק בבשר לרוב. וקמח יש להם די מקמח של אבק הרחיים ובעליצת נפש שמח הזקן על התנהגותו. ויהי כן. וישבות אצלו אאמו"ר הגאון הכ"מ. וירא כי אנשים רבים מבני העניים ת"ח ויראי אלקים. אוכלים וסועדים אצלו בש"ק ושמחים על המאכלים הנ"ל כשמחת סעודת שלמה בשעתו. ולומדים ומודים לד' ברגשי קדש. וביותר הזקן. אשר ממש שכינה שורה עליו. מכ"ז הצטער אאמו"ר הגאון ז"ל ואמר תמיד בענות רוחו כי עוד לא הגיע למידת הסתפקות של הזקן הקדוש הנ"ל. כן בענותו

בסו"ס בית, משולם דף ל"ג ע"ב. ובפיתחא זעירא בראש ס' צבא רב דף י"ד לאאמו"ר גאון ישראל שליט"א] כאשר יסופר בפנקס הישן בעיר סטאניסלב. וש"ב הרב הגאון מ' דוד צבי אויערבוך שליט"א אבד"ק סאקאלוב שלח לי העתקה וז"ל. מעשה שהיה כך היה. בימיו היה בסטאניסלב פרנס החודש נכבד ומופלג [שכחתי שמו הנרשם שמה] והיה לו קנאה מדוע זקיני הגה"ק. שהתפלל בביהכנ"ס הגדולה. בא לפעמים להתפלל כדרך החסידים בשעה תשיעית. והוא רצה להתפלל וותיקין. ופ"א פקד להשמש לבל ילך לקרא להרב בש"ק לביהכנ"ס כדרך שהיה רגיל תמיד לילך לקרא אותו. ופרנס החודש נתן פקידה להתפלל טרם בוא זקיני הגה"ק זי"ע. וזקיני כשראה שהגיע העת לילך להתפלל והשמש עדיין לא בא. הלך בעצמו לבהכנ"ס. אולם בבואו כבר הי' אחר קרה"ת. וקרא להשמש לשאול אותו מה זה ומגודל ריתחא דאורייתא הכה אותו על לחיו ונתן לו שתים על הלחי. ותיכף כשעשה אותו זאת צעק בקול רם: מה עשיתי להרים יד וביקש תיכף מהשמש ליתן לו בחזרה שתים על הלחי. השמש כמובן לא רצהבזה ונתן לו פקידה בגזירה. השמש אמר כי בגזירה הלז לא ישמע. זקיני הגה"ק זי"ע התפלל ביחידות. ובמוצש"ק לקח מקלו ותרמילו וקיבל ע"ע גלות שנה רצופה. ובכל השנה לא יגלח שערות ראשו ועוד עינויים, העיר רעשה כי הרב איננו ולא ידעו מה נתהוה בזה. רב אחר לא יוכלו לקבל לע"ע כמובן. ופרנס