עטרת מנחם י

חייו הנהו קרוב אל אלקים יותר מזולתו ותפלתו נשמעת" אם כן אתפלל עבור הילד. היא יצאה מן החדר. הדלת היתה סדוקה מעט ויכלה להסתכל בפנים וראתה איך הרבי עמד בזוית והתפלל עד שאגלי זעה כסו פניו משך של שלש שעות רצופות. אחר זה צוה לקרותה החדרה. השעון שתלה למעלה ממטתו הכה השעה השתים עשרה ויאמר לה: ״עתה עם ההכאה הי"ב הוטב להילד. כאשר יתרפא לגמרי תבוא אלי עמו למען אברכהו". קבלה ברכת פרדה ונסעה לביתה. כבואה לביתה שאלה את סריסה אם נשתנה מצב הילד? והוא ענה לא נשתנה דבר אך בזה אשר הילד ששכב עד הנה בלי תנועת חיים וכאשר הכה השעה שתים עשרה ניער וביקש לתת לו מעט מים לשתות. עברו שבועות אחדים – הוסיף דאראווסקי לספר הייתי בריא וקבלתי את ברכת הרבי וצוני שאהי' טוב ליהודים. אני שמרתי את פקודתו ורצוני בימי זקנותי לבקר את קברו":

״ולפי ששמעתי (מוסיף הר"א מארקום לספר) כי הוא בכה שמה בחום נפשו ופתקא כתובה פולנית הניח על קברו השתדלתי להמציא לי הפתקא. והראיתי אותה להפרופסר ביגעלאייזין בלבוב והוא קיום. את כתב ידו תכנו לפי העתקתנו: ״בקשו נפשות את הנביאים אברהם יצחק ויעקב בעד הנפש של המנוח מענדל טארים. וגם אתה מענדל אם כבר הנך לפני ד' בקש נא רחמים בעד העמים אשר בחשוכא שרוים עם ישראל. ועם הפולאנים. בקש בעדי. בעד בניי ונכדי מיעציסלאב בן וויקטאריא" ע"כ

יז) בשנת תקנ"ה תקנ"ו העתיק אהלו מפריסטיק לק' רומנוב. אמנם מסבה לא נודעת לא אתדר לי' שמה וחזר וקבע דירתו במקום אשר הי' שם אהלו בתחלה בק' פריסטיק. ואז בא הרב הקדוש מו"ה יצחק מראדוויל זצ"ל, וקבע דירתו ברומנוב אפס מפני המחלוקת שנתעוררה עליו שמה מאנשי העיר נאלץ לעזוב את העיר. ובשנת תקס״ז ס"ח, שב רבנו מוהררמ"מ מפריסטיק לרומנוב עם כל בניו וביתו להשתקע שם ואחז את רסן העדה בידו לנהלם בדרכי התורה והיראה. נורא הי' על כל סביביו. ואימתו היתה מוטלת על אנשי העיר ומפניו רגזו וחלו כלם

יח) ותהי ראשית עבודתו שמה לעזור בעד התלבושת הפרוצה ע"פ האפנה של אומות העולם. שכנראה החלה המספחת הזאת להתפשט עוד אז בגלילות הללו. והרבה לעבוד בזה לעשות סייגים וגדרים לכלות את הקוצים הללו מכרם ישראל. א) מפני האיסור דבחקותיהם לא תלכו. ב) שלא להמשיך את עיני העם שהננו יושבים בקרבו עלינו. לבל יביטו בעיני קנאה ומשטמה על בני ישראל. ובנות ישראל שבעיר רומנוב לא היו יוצאות בתכשיטין ובלבושי רקמה לרה"ר. פעם אחת השיא גביר אחד משם את בנו לעיר גדולה. ואחר הנשואין לקח את הזוג לביתו. כלתו שהיתה מעיר גדולה יצאה בלבושי מכלול ויתר מאוד הדבר הזה בעיני חסידי רבנו על כי היא פורצת את גדר רבם הקדוש ויצוו את הנערים לקרוא אחרי' מלא. חותנה הגביר בשמעו את אשר קרה לכלתו מיהר אל בית רבינו והחל לדבר קשות: היתכן כזאת לאסור דבר אשר ע"פ תורה מצינו עוד שעזרא תיקן להם שיהיו רוכלין מחזירין בעיירות כדי שיהיו בנות ישראל מתקשטות ויענהו רבנו: שוגה הנך בדמיונך כי ח"ו אני גוזר שתהיינה בנות ישראל מתנוולות. אדרבה תהיינה מתקשטות כתיקון עזרא אבל אך