עמודיה שבעה נו

הרעות האלה כמו שיבא לפנינו והתינוק הג' שאמר עד זקנת וגו' מה הגיד בזה אם בא להגיד ואמלט הא רז"ל בפ' יתרו פירשו שהאי אמלט הוא קאי על העבר שהציל והמליט הקב"ה כבר את אברהם אבינו מכבשן אש ועוד מה זה שאמר עד זקנה אני ועד שיבה וגו' והנה דבר זה לבד יש ליישב ע"ד שארז"ל במדרש מגילה בענין המן כשבא להלשין על ישראל וזכר את כל מה שעשו אמר שעמד שלמה ובנה להן לישראל בית אחד וקרא לו בית המקדש ואיני יודע מה הי' להן בתוכו כשבאים למלחמה נכנסים בתוכו ומכשפים בתוכו וכשהן יוצאים ממנו הורגים ומחריבים את העולם ומרוב טובה שהיה להם מרדו באלהיהם ועוד שהזקין אותו אלוה שלהם ובא נבוכדנצר ושרף אותו הבית וכו' עכ"ל והנה טענתו היה שהזקין אלהינו ואין בו ח"ו כח להציל ע"י שבא נבוכדנצר והחריב ביתו ובאמת היה זה בכוונה רצוייה מאתו ית"ש יבא ויחריב כדי שיפיג חמתו בעצים ואבנים ולא יכלו ישראל מן העולם כנודע שמטעם זה נמלטו ישראל מכלייה ונ"ל שז"ש התינוק הג' עד זקנה אני הוא ועד שיבה ר"ל אע"פ שהמן בלשונו הרע אומר שאני כביכול זקנתי וחושב שאין בי כח מ"מ אני הוא ויש בידי להציל אתכם ומה שנחרב הבית לא מצד זקנה ושיבה אלא אני עשיתי בכוונ' רצוייה וכל כך למה ואומר ואמלט שעי"ז מלטתי אתכם מיד שונאיכם שאל"כ היו ח"ו כלים מן העול' וכשם שהייתי לכם עזר מקדם ומאז וככחי אז כן עתה להציל אתכם מיד המן זהו פשוטו של ענין אבל אם נבא לקשר דברי השלשה תינוקות יחד יבואר הענין בדרך אחר ויבוארו אגבו הרבה מאמרים הא' בגמ' דמגילה ח"ל רב נחמן בר יצחק פתח לה פתחא להא פרשתא דמגילה מהכא שיר המעלות לדוד וגו' יאמר נא ישראל לולי ה'

שהיה לנו בקום עלינו אדם אזי חיים בלעונו וגו' אדם ולא מלך זה המן עכ"ל וקשה אם פתח מה סיים שהרי לפי אמת לא פתיחה ולא סיום חזינן כי מה חידש לנו בזה ומה תועלת יוצא לנו מדרוש הזה אבל דע שרב נחמן גילה לנו ענין נפלא בזה הפסיק ולא בא אלא כמראה מקום הפסוק הזה במה הוא מדבר וגילה לנו שמדבר בהמן ולא יותר והבאים אחריו מאליהם יבינו כמו שיבא בדברינו ויבואר אגב זה הפסוק שזכרנו לעיל מפ' וילך ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם וזנה אחרי אלהי נכר וגו' וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים וגו' ואמר ביום ההוא על כי אין אלוה בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא ע"כ וארז"ל בגמ' דחולין שהפסוקים האלה מדברים בהסתר פנים שהיה בימי אסתר וזהו ואנכי הסתר אסתיר ר"ל שבימי אסתר יהיה הסתר פנים והנה לפירוש הזה צריכין אנו לידע חיבור הפסוקים איך יוצקו על זמן הזה אבל יובן עם מה שנבאר הפסוקים במגילה איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר. בן שמעי בן קיש איש ימיני והקשו רז"ל בגמ' אם לייחסי' בא לייחסי' וליזיל ולמה אינו מייחסו אלא עד ימיני שהוא בנימין ותירצו מה שתירצו וגם לדרכינו יבואר היטב כי שבעים פנים לתורת כי איתא בגמרא שם איש יהודי וגו' וכי לא הי' יהודי בשושן אלא הוא אלא לפי שכפר בע"א שלא השתחוה להמן נקרא יהודי ללמדך שכל הכופר בע"א נקרא יהודי ואיתא במדרש מגילה ובתרגום שני שהמן בא בעצה על מרדכי שישתחוה לפניו ואמר וכי טוב אתה מן יעקב שהשתחוה לעשו א"ל מרדכי באותו שעה שהשתחוו יעקב ובניו לפני עשו לא היה עדיין בנימין בעולם ואני בא מבנימין ולכן לא אשתחוה לפניך. זה שאמר הכתוב איש יהודי היה בשושן וגו' וקשה קושיא דגמ' וכי לא היה שם יהודי אחר וצ"ל כתירוץ הגמ' משום שלא השתחוה להמן שעשה עצמו ע"א לכך נקרא יהודי וקשה ולמה באמת לא השתחו' וכי טוב היה מיעקב ובניו שהשתחוו לפני עשו ובא הכתוב כמתרץ ואומר איש ימיני מרדכי היה איש מבנימין וכשהתחוו יעקב ובניו לעשו אותו שעה לא היה בנימין עדיין בעולם ולא היה מן הראוי שגם מרדכי ישתחוה לפניו. והנה בזהר פ' וישלח דצ"ח ע"א הקשה על יעקב שהוא בחיר האבות ואיך השתחוה לעשו שהיה מסטרא אל אחת ומי שמשתחוה לו כאלו