עמודיה שבעה ל

בין יצחק וישמעאל ומטעם שאסרה התורה צמר ופשתים יחד דרשה ג"כ שאין ראוי שיצאו מרחמה יצחק וישמעאל שהיו כבר כלאים במעי חוה לפיכך ותעש בחפץ כפיה דייקא שלקחה שפחתה בידה ובכפיה ממש ומסרה את הגר לאברהם שיצא ע"י ישמעאל ועם כל זה נבא אל ביאור מאמר הראשון בסימן זה שהתחלנו בו רק דע מ"ש בזוהר פ' כי תצא עמוד תקל"ב ותקל"ו השכינה היה עם שרה ועם אסתר כדי שלא יאמרו שרה נטמאת בבית פרעה ובבית אבימלך ואסתר בבית אחשורוש לפיכך היה השכינה תדירה עמהם ובכל מקום שהשכינה עם האדם א"א שיטמאה ע"י אחרים כי הקב"ה כבודו לאחר לא יתן ע"ש וז"ש המד' הנ"ל ויעש אברהם משתה גדול הקב"ה גדול עולמים היה שם הכוונה היא כדי שלא יאמרו שהמשתה והשמחה שעשה אברהם ושמח בה היה על חנם אחר שמאבימלך או מפרעה נתעברה שרה לכך אומר אל יעלה זאת על דעתך כי הרי הקב"ה גדול עולמים היה שם ובודאי בכל מקום שהוא כבודו לאחר לא יתן ודכוותי' גבי אסתר שעשה אחשורוש משתה גדול ושמח בנישואי אסתר שמא תאמר המעשה היה כך ונטמא' אסתר באחשורוש אלא גדול עולמים היה שם הקב"ה ולא נתן כבודו לאחר למשול עליתם טומאת זרים כי היו מצד הטוב שאין בם תערובות רע כלל שהרי שרה נחלק ממנה חלקה הרע קודם בואה לעולם ונולד ממנה הגר ואסתר הפרידה בשעת המעשה כמו יוסף בפעולת שמות וזהו שמביא ראי' מפסוק כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב בימי מרדכי ואסתר לטוב דייקא ר"ל הקב"ה ישיש עלך חלק הטוב שנשתייר בקדושה ולא נטמא בימי מרדכי ואסתר כאשר שש על אבותיך ביעי אברהם יצחק ויעקב שהי' ג"כ שמחה כזו שנפרד חלק טוב מרע ולא עבר זר בתוכו כי בימי אברהם ויצחק ביום הגמל את יצחק שעשה אברהם משתה והי' המשתה והשמחה על כל הטוב אשר נעשה ונתפרד חלק רע ועי"ז לא היה יכול ליגע בה פרעה ואבימלך ואע"ג שיצחק היה עודנה קטן מ"מ השמחה היה בימיו בזמן שהי' בעולם ומה גם אחר שנולד ודאי שמח על זאת שבא על ידי איש טהור וקדוש אברהם ולא בדרך זנות מאיש אחר ובימי יעקב היה ג"כ שמחה זו כי יוסף עשה ג"כ פעולה זו ועי"ז ניצול מאשת אדוניו וכשנודע דבר זה אח"כ ליעקב שמח שמחה גדולה ואמר רב שמחה יש לי שעודנו בני חי עומד בצדקו ויש לי ליירש טוב הצפון לצדיקים כנזכר לע"ל

תם ונשלם עמוד הראשון הנקרא ברית אברהם

בעזרת יושב בשמים ישחק אחצב עמוד שני פחד יצחק (י) במדרש פ' וירא וז"ל ויקרא אברהם את שם בנו יצחק יצא חוק לעולם וכו' ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים רבי לוי אמר הוסיפה על המאורות נאמר כאן עשיי' עשה לי ונאמר להלן ויעש אלהים את שני המאורות עכ"ל. וקשה למה מדמה הוספת שרה להוספת המאורות מה דמיון ושייכות יש להם ואם נאמר שיליף בגזירה שוה חדא היא גופא קשיא ועוד דא"כ היה לו להביא ראי' מפסוק ויעש ה' לשרה שהוא ממש כמ"ש גבי מאורות ויעש אלהים את שני המאורות ואיך שייך למילף גזירה שוה עשה מויעש ועוד מאי יצא חוק לעולם. ולהבין זאת נקדים לבאר משרז"ל בתנחומא וז"ל בשעה שנולד יצחק היו הכל שמחים שמים וארץ חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומפני מה היו שמחים שאלמלא לא נברא יצחק לא היה העולם מתקיים שנ' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ואין ברית אלא יצחק שנא' זאת בריתי אקים את יצחק עכ"ל וקשה למה באמת כן ולמה שמחו דווקא אלו ולא השאר שהרי לפי המשמעות