עמודיה שבעה יז

זוגו והנה כאשר בא לקנות המערה הכירו בו בני חת אחר שכל מגמתו על אודות המקום הזה ולא מקום אחר משים שהוא אדם הראשון לכך אמרו נשיא אלהים אתה בתוכינו וארז"ל מלך אתה עלינו כנז' ר"ל הלא אתה אדם הראשון שכבר המלכנו אותך בודאי לך נאה ויאה המקום הזה לפיכך במבחר קברינו קבור מתיך ולכך ארז"ל קבור מתיך מתים הרבה ר"ל לא די לשרה לבד המקום הזה מוכן אלא גם להרבה מתים ששם יהיו קבורים ד' זוגות כלל העולה מכל זה שכל ענין נשיאות ומלוכה לא זכה אברהם אלא ע"י שחמד מערת המכפילה וענין החמדה בא לו בשביל שרץ אחר הבקר ובא עד למערת המכפילה שהי' בשליחות כדי להראות לו מקום הזה ואנכי לא היה יודע מקום הזה כנ"ל וכנז' מזה בפר"א והנה ענין חמור החוי שהיה נשיא הארץ נודע לנו מכתבי האר"י כי שמו גרמה לו כי הוא היה מקליפת נחש הקדמוני לכן נקרא חמור החוי לשון חויא שהוא ניצוץ מקליפת נחש וכמו שחמור הוא קליפה גדולה השולטת ברקיע הטמא' כן הוא שלט למטה כי אין דבר למטה שלא יהי' כנגדו שר למעלה ולכך נ"ל שנק' נשיא הארץ לומר שיש עוד נשיא בטומאה שהוא בשמים והוא קליפת חמור ועל שמו נקרא חמור כי שם האדם אינו באקראי בעלמא מצד אביו ואמו שקראו לו כן כמו שסוברים הבריות אלא על שם עניינו ומהותו נקרא והנה אפילו רשע גמור ויש לו שם המורה על טוב מורה שיש בו ניצוץ טוב וכן להיפוך ולכן הראשונים שהיו יודעים סוד זה היו בודקין בשמות כמבואר כל זה בהאריכות בדברי פה קדוש מורינו האר"י זללה"ה. והנה בזה יתיישב מאמר הנ"ל כי שכם חשב לזווג זיווגים שני נשיאים ורוח לא יבא ביניהם חמור נשיא ארץ ואברהם זקינם נשיא והשיב לו אדרבה מאחר שהם שני נשיאים א"א לזווגם יחד וא"ת למה לכך אומר לא נשיא נקרא אלא שור ר"ל אמת אברהם נשיא היה כמ"ש נשיא אלהים אתה בתוכינו אבל לא בא לכלל נשיאות אלא שור ר"ל ע"י השור שכ' ואל הבקר רץ אברהם ובשביל שרץ אחר בקר הזה היה סיבה בשליחות הקב"ה שידע מקום מערת המכפילה ואז חמד לקנות אותו מערה והכירו בו שהוא אדה"ר ואז קבלוהו לנשיא ואם לא היה ענין השור הזה שרץ אחריו לא היה בא לכלל נשיאות כי מי יודע רוח אדם הראשין שיעשוהו לנשיא ולכך מביא עוד פסוק אחר לראיה ורב תבואת בכח שור ר"ל רב תבואות שזכה אברהם הן לידע מעלת המקום הזה להיות קבור שם הן להיות נשיא כל זה לא בא אלא בכח שור שרץ אחריו. ואתה חמור ר"ל ואתה שזכית להיות נשיא בארץ משום שאתה חמור הנמשך מקליפת חמור למעלה וא"כ שכל הכח נשיאות אברהם לא בא אלא מכח שור וכח נשיאותך מכח חמור ואיך אפשר לחבר שני כוחות אלו ביחד שכל עיקר איסור כלאים אינו אסור אלא שלא לחבר הכוחות ביחד כנודע

(ז) בגמרא דמנחות וז"ל א"ר יצחק בשעה שהחריב בה"מ מצאו הקב"ה לאברהם עומד בבה"מ אמר לו מה לידידי בביתי וכו' א"ל על עסק בני באתי א"ל בניך חטאו וגלו וכו' אמר ליה היה לך לזכור להם ברית מילה א"ל ובשר קודש יעברו מעליך עכ"ל. וקשה דהא גלות ישראל היה בשביל שעבדו ישראל במדבר ע"ז ועשו להם עגל ומסכה כמ"ש במד' איכה גלתה יהודה מעוני בחטא ע"ז כד"א קול ענית אנכי שומע וכן בזו"ח על אלה אני בוכיה על שאמרו אלה אלהיך ישראל וא"כ מהיכי תיתי זכות המילה יכפר על זה וא"ת שמצוה מכבה עבירה מ"מ למה זכר דוקא ברית מילה וכי לא היה להם זכות אחר ועוד בתשובת הקב"ה ובשר קודש יעברו מעליך למה קראה קודש דודאי כל המצות הם קודש אבל לא נקרא בהדיא קודש אלא שבת כמ"ש כי קודש היא לכם ועוד יעברו עברו מיבעי' למימר מעליך מעליהם מיבעיא למימר אלא דע שהויכוח שהי' ביניהם שבאמת אברהם ידע שישראל גלו בחטא שעשו עגל מסכה אך מכח המילה רצה אברהם להוכיח הוכחה גדול' שאין חטאם חטא והקב"ה דחה אותו בשני תירוצים שחטאם חטא ובדין גלו כי נודע ומרגלא בפומא דאינשי תשוב' שהי' להם לישראל שלא חטאו בעגל משום שלא היו מצווים בסיני ומ"ש הקב"ה אנכי