עמודיה שבעה קסד

להשקיט הים מזעפו. ונ"ל שזש"ה כי גדול כים שברך ופי' התרגום סגי תברך כסגיאות תביר גללא ימא רבא בעידן נחשולים ר"ל שברך של החורבן הוא ממש דומה לשבר של ים בזמן שעומדים הגלים ורועשים הוא מחמת חסרון פעולת שם אהו"י כן הוא ממש שבר של ישראל בגלות שגם להם חסר שם הזה וז"ש פסוק הנ"ל והי"א מר לה והי"א דייקא שהוא השם הזה הנרמז בוה"יא על זה מר לה לכנסת ישראל בשעת החורבן וכדי ליישב ע"ד זה גם תחילת הפסוק צריכין אנו להביא סוף דברי האר"י זללה"ה הנ"ל כי סיים בדברו ואמר שהשם הנ"ל יוכל להתתקן ע"י מצות שמירת המועדים כתיקונן ע"ש באריכות. כי כל פגם יש לו תיקון ע"י איזה מצוה פרטית ומצות המועדים סגולה נפלאה ותיקון לפגם הזה. ונ"ל שזש"ה הנ"ל דרכי ציון אבילות מבלי באי מועד והוא מר לה מבלי באי מועד דייקא שאין יכולים לקיים המועדים ולפיכך והיא מר לה שהם מתמרמרים על שם והוא דבשלמא מקודם לא היה מר להם על הסתלקות שם והי"א כי אע"פ שנסתלק היה תקנה להחזיר ע"י שמירת המועדים אבל אחרי שדרכי ציון אבילות מבלי באי מועד ואין תקנה על הסתלקות שם והי"א ולפיכך והי"א מר לה וז"ש שלמה אמרתי אחכמה והי"א רחוקה ממני והי"א דייקא ר"ל השם המסתלק בשעת החורבן שהוא שם והיא רחוקה ממני עד כמה ימשוך הזמן שיחזור השם הזה וכו'

איתא בספר הפליאה זכרו ג"כ הילקוט ראובני בתחילתו קצת נוסחא אחרת וז"ל רבי מאי יום הששי א"ל מלאיהו ה"ה שי"ן יו"ד עולה במספר (עם הכולל) כמנין תיש"ן (עם הכולל) עורה למה תישן א"ל מי המעיר א"ל כתר וכו' והנה דבר פליאה נשגבה הוא מאי היה קשה לו מאי יום הששי ומאי השיב לו ולהבין זאת נבאר מ"ש ירמיה הנביא מקוה ישראל ה' מושיעו בעת צרה. וגם יבואר משרז"ל אין הקב"ה נפרע מן העכו"ם עד שיתמלא סאתן שנאמר בסאסאה בשלחה תריבנה וביאור הענין כי מביא בעל חסד לאברהם בשם ספר כתוב יד בענין עמידת העולם שהוא בסוד המקוה. כי שיעור מקוה הוא ארבעים סאה וכל סאה היא קמ"ד ביצים ארבעים פעמים קמ"ד עולה חמשת אלפים ותש"ס כן הוא עמידת העולם שיעור הזה חמשת אלפים ותש"ס שנים ואז תתחדש העולם ויטוהר. כמו המקוה שהיא מטהרת וכו' ואתה המעיין אל תטעה בדברינו אלה שזה מדבר בקץ הגאולה. כי אין זה מדבר אלא אחר כל הסיבות ומאורעות שיהיו אחר ביאת המשיח שיוטהר העולם מכל מה שהי' בזמן ה' אלפים ותש"ס שהוא שיעור המקוה ויהי' הכל קדש הילולים ונ"ל שזה כוונת רז"ל אין הקב"ה נפרע מן העכו"ם עד שיתמלא סאת"ן דייקא ר"ל עד שיתמלא הארבעים סאות. ונודע כי ששת הימים אשר ברא הקב"ה בהם העולם הם נגד ששת אלפים הוי עלמא. ובזה נביא לכוונת בעל הפליאה שאמר ר' מאי יום הששי כי הוא ידע שהדבר ההוא יהי' באלף הששי שהוא נגד יום הששי. ושאל מאי יום הששי ר"ל באיזה זמן באלף הששי יהי' דבר זה והשיב לו כשתמלאהו יעלה כמנין תישן שהוא תש"ס ומקשה מי המעיר שיהי' הארה וטהרה גדולה לאלף הששי ובא כך והשיב כתר ר"ל שאז יאיר הכתר וכו' ויהי רצון שהקב"ה יזכנו במהרה בימינו לחזות בנועם ה' אמן

סליק סליק סליק

אמר בצלאל אודה הפעם את ה' אשר גמלני כל טוב וזכני לגמור הספר הזה ויזכני לגמור שאר חיבוריי אשר הם אתי עמי במחיצתי להוציא לאורה של תורה ולהיות מן הכת הממלאים את הארץ דיעה כמים לים מכסים ובימיהם ובימינו נזכה לראות באור פני מלך חיים בנחמות ציון ובבנין ירושלים אמן כן יהי רצון

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם