עמודיה שבעה קנה

של עשרת טפחים כמו שיתבאר והענין דע כי כל כלי גובה טפח על טפח ברום טפח מחזקת ק"ס דרה"ם בלח שהטפח הוא ד' גודלים וכל האצבעות הנזכרים הם בגודל וטפח על טפח ברום טפח הם ס"ד גודלים וכל שיעור גודל מחזיק ב' דרה"ם וחצי נמצא כלל שיעור ס"ד גודלים ק"ס דרה"ם נמצא כי כל שיעור טפח מחזיק ק"ס דרה"ם וכל דרה"ם הוא י"ו איסרין נמצא סכום כל האיסרין של ק"ס דרה"ם הם שני אלפים ותק"ס איסרין ושיעור שני טפחים הם חמשת אלפים וק"ך איסרין נמצא שיעור עשרה טפחים כ"ה אלפים ות"ר איסרין וז"ש הנה טפחות נתת ימי שראה דוד ברוח הקודש ששיעור מדת ימיו כ"ה אלפים ות"ר ימים לא פחות ולא יותר כחשבון האיסרין של עשרה טפחים כשיעור גובה הסוכה שהיא סוד השכינה וכמו שאין השכינה יורדת למטה מעשרה טפחים כן דוד הרמוז לשכינה לא הי' ראוי להפטר מן העולם עד שיחי' כ"ה אלף ות"ר ימים כנזכר אמנם דוד לא חיה רק ע' שנה וחצי יום יותר בסיבת השתדלותו בתורה ביום הפטירה וידוע שימות השנה שס"ה ימים ורביע וכשתצרף שס"ה יום ורביע ע' פעמים יעלו כ"ה אלף תקס"ז ימים ומחצה עם החצי יום שחי' יותר על ע' שנה בסבת עסקו בתורה כנזכר אז נשלמו כ"ה אלף ותקס"ח יום שלימים חסר לו ל"ב יום לתשלום כ"ה אלף ות"ר שהוא כחשבון איסרי עשרה טפחים וזהו סוד שאמר דוד ב"ל נמוטו פעמי כמנין ב"ל יום נמוטו פעמי שנפטר קודם זמנו ל"ב יום וכו' ואולי אפשר לפי שדוד הוא גלגול אדם הראשון ונתמעטו משנות אדם הראשון ע' שנה ול"ג יום ולא חיה אדם רק תתק"ל שנה חסר ל"ג יום וע' שנה ויום אחד בשביל דוד ול"ב יום למנחם בן חזקי' כדאיתא במדרש איכה ע"כ דבריו ועל פי דברים אלה ייתישבו הפסוקים הנזכרים לעיל

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם עמוד הששי מגדל דוד

בעזרת אום אני כחומה. אחצב עמוד השביעי יריעות שלמה

(לה) במלכים א' בסי' ג' בהפטורת מקץ בענין שתי נשים זונות שבאו אל שלמה כתיב אז תבואנה שתים נשים זונות אל המלך ותעמודנה לפניו וגו' ואקם בבוקר להיניק את בני והנה מת ואתבונן אליו בבוקר והנה לא היה בני אשר ילדתי ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אומרת לא כי בנך המת ובני החי וגו' ויאמר המלך זאת אומרת זה בני החי ובנך המת וזאת אומרת לא כי בנך המת ובני החי וגו' ויאמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט וקשה למה הוצרך שלמה לחזור טענותיהם ורז"ל למדו מזה לכל דיין שצריך לחזור טענת בעלי דינין אבל מעיקרא דדינא פירכא ועוד מאי חכמת אלקים בקרבו ובילקוט תהלים בסי' הנ"ל פליגי בה רז"ל בענין נשים זונות הנ"ל רב אמר רוחות היו ושמואל אמר זונות משם רבנין אמרי יבמות היו וקשה במאי קמיפלגי ולדעתינו לא פליגי הני תנאי אלא כל א' מגלה יותר מה שחבירו מכסה כי יש דיעה שאותן שתי נשים זונות הן מחלת ולילית רוחות ושידות ובעליהן הם משני אחים חיצונים עזא ועזאל והם המרגלים ששלח יהושע שמרדו בקונם ולא רצו להסכים בבריאת אדם ונקראים זונות לפי שעוזבין