עמודיה שבעה קמ

וגדר גדול שיראו תמיד שפיכת דמם לבל יעשו כמו שעשתה חוה בראשונה וא"כ לא הי' צריך לצוות לנשים תחילה ונ"ל שזה שאמר המד' הנ"ל הנשים שהיו במדבר לא היו רואים דם נדה מאימת השכינה וכשבאו לסיני הקדים הנשים תחילה ר"ל מה שצוה הקב"ה הנשים תחילה זה הי' לפי שלא ראו דם נדה כי אחרי שלא ראו דם נדה ולא היה להם תיקון וגדר לבל יכשילו בעליהם כמו שעשתה חוה והי' לחוש פן יקלקלו כמו חוה ולפיכך צוה תחילה לנשים אבל באמת אם היו רואים דם נדה לא הי' מקדימם כי אז לא הי' לחוש שלא יקלקלו כמו חוה שהרי הי' להם גדר נדה לבל יקלקלו. ודע שכל איש ואשה הם סוד חמה ולבנה כנ"ל בעמוד שני פחד יצחק סי' א' וכשם שהלבנה מקבל אורה ושפעה ע"י החמה כך האשה מקבלת מבעלה וכשם שהלבנה היא בחסרונה ומיעוטה עד שבעה ימים ומשם ואילך מתמלאות באור רב מחסרונה כן האשה הוא בחסרונה ומיעוטה ע"י דם נדה כל שבעה ומשם ואילך היא טהורה כמ"ש חכמי הקבלה וזכר גם כן החסיד בעל שני לוחות הברית בפ' בא משא"כ האיש היא תמיד במילואו כמו החמה ואם כן אשה שאינה רואה דם נדה יש לה שני מדריגות מצד שהיא מקבלת מבעלה אורה היא במדריגת לבנה ומצר שהיא אינה בחסרון דמים היא במדריגת חמה ושני מעלות ומדריגות אלו יש בשחר כי אז מאיר חמה ולבנה יחד כמ"ש רש"י בפ' לך לך בפסוק וה' המטיר על סדום ע"ש וגם מדריגה זו היה בדגלים שבמדבר כי ארז"ל שהדגלים היו י"ב כמו הלבנה שיוצאת בי"ב מזלות והמפרשים פירשו שמהלכם היה כמהלך החמה ולכך היה דגל יהודה הראשון חונה קדמה מזרחה כמו השמש שיוצאת ראשונה במזרח וא"כ הדגלים היו במדריגת חמה ולבנה ולכך נ"ל שבעל המאמר הנ"ל כאשר הגיד שהנשים לא ראו במדבר דם נדה סיים בדבריו ואמר עליהם מפורש בקבלה מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות ר"ל אותן הנשים היו ממש נראין במעלתם כמו השחר מה השחר הזה יש לו שני מדריגות שמאירין בו חמה ולבנה כן אותם הנשים היו יפים כלבנה מצד שהם מקבלים מבעליהם כלבנה וגם היו ברים כחמה שהיו תמיד במילואן כמו החמה ולכך נקט גבי לבנה יפה וגבי חמה ברה כי הלבנה היא ליפה כנראה לעינים אבל אינה ברה אחר שהיא בחסרונה לעתיד ובא החושך ומכסה אורה עד שנתמלאית ואז חזר אורה וכן האשה היא אינה ברה מצד זוהמת נדה שבקרבה ועכשיו שנפסק מהם הזוהמא היו ג"כ ברים כחמה ומי גרם זאת ואומר הכתוב איומה שהי' להם אימה גדולה מפני השכינה כנזכר ולכך מסיים כנדגלות ר"ל בדבר זה היו אלו הנשים ממש דומים כמו הדגלים שגם לדגלים היו אלו שני מדריגות שהיו יוצאת בי"ב דגלים כמו הלבנה בי"ב מזלות והמהלך היה כמו החמה כנ"ל

(לא) במדרש ילקוט תהלים יראת ה' טהורה עומדת לעד בשכר היראה שנתיירא אהרן שנא' ואתנם לו מורא ויראני זכה לפרשה טומאת המת שאינו זזה ממנו ומבניו לעולם וקשה ולמה זכה זאת דווקא על ידי יראה ומאי ואתנם לו מורא ויראני משמע שזו היראה הנזכרת כאן אינה יראת ה' לעשות מצות ולהבין זאת נבאר מאמר א' בפסוק וישם ה' לקין אות רבו בו הדיעות מה היה תאות יש אומרים מצורע ובתנחומא אומר שבת שנקרא אות מסר לו ובתיקוני זוהר אמר אות ו' ויש לידע בין למר בין למר מה היה מועיל האות ההוא נגד מוצאו שבאו להורגו כמש"ה לבלתי הכות אותו כל מוצאו ונבאר תחילה למ"ד מצורע ויבואר אגב מדרש רבה פ' בראשית במה שחלקו קין והבל על בית המקדש זה אומר בתחומו יבנה ב"ה וזה אומר בתחומיו ומתוך כך ויקם קין והרגו שנא' ויהי בהיותם בשדה אין שדה אלא ב"ה שנ' ציון שדה תחרש וקשה שהרי בא לנו להגיד שנחלקו בבניינו של ב"ה והביא ראיה מפסוק ציון שדה תחרש שזה מדבר בחורבנו אבל דע דפליגי רז"ל בגמ' דיומא אם נחלקה ירושלים לשבטים ולא ניתנה אלא לשבט יהודה ובנימן לבד או לא נתחלקה לשבטים ויד כל ישראל שוה בו ומסיק בגמרא דפליגי בפלוגתא אחרת אם