עמודיה שבעה קכז

אחור מפני אויב וכל בעלי החסדים עמדו לצד שמאל ובעלי הדין עמדו לימין וז"ש רז"ל שהפך הקב"ה משמרת המלאכים מיכאל בעל החסד שהיה בימין על המים העמידו לצד שמאל על האש וגבריאל שהוא בעל הדין העומד על האש העמידו לימין על המים והנה בזמן קרח היו עדיין הקשרים קיימים שהיה זמן רב קודם החורבן וכאשר בא הוא לחלוק ובקש להשליט השמאל על הימין אז אותו הזמן לפי שעה ע"י פגמו נעשה אז מה שנעשה אח"כ בזמן החורבן כי פגם למטה והגיע פגמו למעלה כמ"ש בזוהר בפרשה זו וא"כ היה מעורר אשו ודינו של יצחק שהוא שליטת תוקף הדינים של צהרים ולכך אמרו עליו רז"ל בן יצהר שהרתיח כל העולם כולו כצהרים דייקא. ובזה מיושב עוד מאי כל עולם כולו אחר שלא חלק אלא על הכהונה ולפ"ז ניחא כי היה הפגם מגיע לכל העולם כולו שעל ידו היה מתעורר הדין הקשה והתוקף שתגבורותו הי' מגיע לכל העולם נר לאחד נר למאה. והנה אחי המעיין דברי תורה הם כפטיש יפוצץ סלע ומתחלקות לכמה ניצוצות ובאלה הדברים שזכרנו יבוארו עוד מאמרים בענין קרח המה אחד בילקוט פרשה זו וז"ל מה זכות הי' בידן של בני קרח שינצלו שבשעה שהיו יושבין אצל קרח אביהם רואין את משה וכובשים פניהם בקרקע אמרו אם נעמוד מפני משה רבינו אנו נוהגין בזיון באבינו וכבר נצטווינו על כיבוד אב ואם לא נעמוד כבר כתיב מפני שיבה תקום מוטב שנעמוד מפני משה רבינו אע"פ שאנו נוהגין בזיון באבינו באותו שעה הרחישו לבם בתשובה עד כאן וקשה שכיבוד אב ואם הוא עשה ולקום מפני שיבה ג"כ עשה מה ראו שיבא זה העשה לדחות את עשה דכיבוד ומה ראו להכריע דהאי עשה אלים טפי ובפרט בנים אצל אביהם שהוא כגופם דמיא ואין אדם רואה חובו לעצמו ועוד למה הרהרו עתה בתשובה ולא מקודם ומה ענין תשובה לכאן ומאמר שני הוא ג"כ בפרשה זו וגם רש"י הביאו בחומש ח"ל בן קהת בן לוי ולא אמר בן יעקב לפי שיעקב בקש רחמים על עצמו שלא יזכר שמו על מחלקותם שנאמר ובקהלם אל תחד כבודי והיכן נזכר שמו על קרח בהתיחסם על הדוכן בדברי הימים שנא' בן אבי אסף בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל עכ"ל והמאמר הזה הוא תמוה למה לא בקש להזכר שמו על קרח אלא דווקא על הדוכן ועוד מאי אל תחד כבודי מה ענין הזכרת שמו לכבוד אבל כל זה יבואר במה שזכרנו רק נקוט זה בידך מ"ש לעיל שהימין היא אל השמאל כאב אצל הבן ומה הבן צריך להיות לפני אב בכל דבר ולכבדו כן ראוי שיהא השמאל נכנע לפני ימין כי יש מעלה לימין על השמאל שמטעם זה אתי עשה ודוחה לא תעשה ולפיכך בני קרח שהסכימו תחילה עם אביהם לחלוק על משה ורצו להיפוך שישלוט השמאל על הימין וכאשר ראו אח"כ את משה הי' בלבם שני דרכים אם לקיים מצות קימה מפני שיבה ובזה יהיה בזיון לאביהם שיהא נראה כמו שהם מודים ומסכימים לדברי משה וחולקין על אביהם ונוהגים בו בזיון שמבטלין מצות כיבוד אב או לקיים מצות כיבוד אב ולבטל דברי משה וגמרו בדעתם לקום לפני משה ר"ל אחרי שבקשו לכבד אביהם זה גרמה שגמרו בלבם אדרבה לבטל דברי אביהם ולקיים דברי משה כי אחר שראו שיש לכבד האב וקשה למה וצריך לומר משום שהאב הוא נגד הבן כימין נגד שמאל וצריך שיהא הבן מכבדו ונכנס לפניו כשמאל שנכנע לפני ימין וא"כ ודאי דברי אביהם הוא שקר שחולק על משה ויש להחזיק דברי משה יותר לכבדו ולנהוג בזיון באביהם כי לפי דברי אביהם הוא מוכח שאין ראוי לכבד ואין כאן ביטול כיבוד אב כי הרי אב בעצמו מודה שאין הבן צריך לכבדו שהרי כל מחלוקותו שהשמאל הוא שולט ומושל על הימין לפיכך גמרו לקיים דברי משה ולנהוג בזיון באביהם ולכך מסיים באותה שעה הרהרו תשובה באותו שעה דייקא ר"ל דבשלמא עד עתה היו מסכימין לדברי אביהם שהשמאל ישלוט על הימין ולא עלה על לבם ענין תשובה כי אין לעשה שהוא בימין מעלה על לא תעשה שהיא בשמאל לדחות אותה אבל כאשר הרהרו בלבם לקיים דברי משה שהימין ישלוט על השמאל ודאי היא שעשה דוחה לא תעשה ותשובה מועלת ולפיכך מיד הרהרו לעשות תשובה ובזה יובן גם