עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עמוד העבודה

עמוד העבודה עג

Amud haAvodah 73 · עמוד העבודה · free full Hebrew text

Open in the reader →

במשה ולפי שהתורה ונשמתן של ישראל אחד הוא ומשה כולל כל הנשמות לכן נקראת התורה תורת משה ולסבה זאת נקרא בשם רבינו כי השגתו היא רבה על כל הנשמות והוא האב ואנחנו תולדותיו לפי שנשמותינו נאצלו מאור נשמתו וזהו הטעם של כל המלמד את בן חבירו תורה כאילו ילדו דודאי נשמת התלמיד נמוכה מנשמת הרב ולכן הרבה פעמים התורה קוראות אותנו בשם עם של משה כמ"ש לך רד כי שחת עמך והנה לבעבור שהקב"ה אוהב אותנו מאוד מאוד ומוחל עונותינו מעוצם נדבת טובו ורוב ענותנותו ומשה הוא סוד הת"ת לכן היה אוהב ישראל מאוד ומסר נפשו למיתה בעבורם כמ"ש ואם אין מחני נא והיה ג"כ עניו גדול מאוד כמ"ש והאיש משה עניו מאוד והיה טוב ומטיב לרעים ולטובים כי היה מצער מאוד על ישראל אע"פ שהיו רשעים וכ"ז היה לפי שהיו כמו בניו וריחם עליהם כרחם אב על בנים והנה כתבנו לעיל איך שנשמות ישראל והתורה הם עצמות אחד ותרי"ג מצות שבתורה רוחניותם ר"ל סודותיהם הם השרשים של הנשמות לכן יש לכל נשמה מצוה מיוחדת המתייחסת לשורש נשמתו יותר ממה שמתייחסות לשורש נשמה אחרת ותמיד כל אדם חושק לאותה מצוה המתייחסת לשורש נשמתו יותר מבמצוה אחרת כמו שתמצא ברז"ל ששאלו א' לחבירו במה היית זהיר טפי וכן יש לאדם חשק ללמוד אותו חלק, בתורה המתייחסת לשורש נשמתו יותר מבשאר חלקי התורה ולכן ארז"ל לעולם ילמוד אדם במה שלבו חפץ וזש"ה כי אם בתורת ה' חפצו ובאיזה חלק מתורת ה' חפצו מסיים הפסוק ובתורתו כלומר באותו חלק התורה המתייחסת לשורש נשמתו ונקרא על שמו כמו אליעזר בני כך הוא אומר ומשה להיותו כולל כל הנשמות היתה כל התורה כולה מתייחסת לנשמתו ולכן כל. התורה כולה נקראת על שמו תורת משה וכן כל התרי"ג מצות בכללם נוגעים לנשמת משה לכן חשק משה מאוד לכנוס לא"י לקיום מצות התלויים בארץ כדי להשלים כל התרי"ג מצות מפני שכולם היו מתייחסים לנשמת משה ולכן חשק לכולם וכן תמצא שמשה רבינו בגי' תרי"ג כמ"ש במגלה עמוקות וכן וירא אלהים את האור כי טוב א"ת האו"ר בגי' תרי"ג: ועוד נ"ל רמז את האור יש בהם ב' אלפין ואותיות הנשארים הם אותיות תורה רמז למ"ש רז"ל התורה נבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם

קנד והנה מחמת חיבור וקישור הענינים זה בזה יצאנו מענינינו הראשון שכיווננו ליישב השמנה שאלות הנ"ל בסי' קמ"ב ונחזור לענינינו הראשון שהזכרנו בסי' קמ"ג מה שכבר ביארנו בסי' ס' וס"א וס"ב וס"ג וס"ט איך האותיות בבחי' הברתן וצורתן הם לבוש וכלי לציורים השכליים המלובשים בהם ע"ש היטב בכל אלו הסימנים שבארנו הדבר הזה באר היטב ויתורץ לך קודם כל השאלה ראשונה ששאלת להודיעך סגולת הדבר איך בהקפה גשמיית שאנו מקיפין את התיבה בלולב אנו מעוררים וממשיכים המקיף הרוחני השכלי הענין הוא כן כי כבר הודעתיך לעיל בסי' ק"ט ענין אור המקיף והפנימי הרוחויי' שהוא ענין שכל עמוק המקיף בהשגתו את השגת אור הפנימי שאינו עמוק כ"כ כמו שכל האב המקיף אח שכל הבן ומשיג גבול השגתו' עד כמה מתפשט והנה אע"פ שההקפה ההוא היא הקפה רוחנית שכליית ואין לה שום ערך ודמיון להקפה גשמיית שהיא הקפה מקומיית כמו חלבון הביצה המקיף את החלמון מכל צד עכ"ז ההקפ"ה גשמיית היא דוגמת ומבוא להבין על ידה הקפה רוחניית השכליות ותצייר בדעתך אם לא היינו יודעים מעולם ענין הקפה גשמיית דהיינו שלא היינו רואים מעולם חלבון וחלמון ביצה איך הם מקיפים וכדומה שאר דברים שאנו יודעים על ידיהם ענין הקפה גשמיית אם לא היינו יודעים ענין הקפה גשמיית בעולם לא היינו יכולין להבין ענין הקפת שכליית כי לא היה אז שום ציור הקפה בלבנו משא"כ עתה שאנו יודעים ענין הקפה גשמיית שהיא הקפה מקומיית אנו מדלגים ועולים בהשגת שכלינו להבין ענין הקפה שכליית והקפה הגשמיית היא מבוא ומשל להבנת הקפה שכליית ואף על פי שהנמשל שהוא הקפה שכליית אינו דומה כלל למשל שהוא הקפה גשמיית עכ"ז מעתה נוכל להבין ענין הקפה שכליית שהיא הבנה יותר דקה ועמוקה מהבנת הקפה גשמיית שהיא הבנה גסה ועבה ואפילו לשון הבנה לא שייך לומר בהקפה גשמיית דבחוש תליא מילתא שהרי העין רואה ענין הקפה גשמיות משא"כ הבנת הקפת שכליית תלוי בהבנת הלב ובהשגת השכל בלבד כי מי שמוחו סתום ושכלו אטום לא יועיל לו אף המשל של הקפה גשמיית דאף אם נרצה להסביר לכסיל הבנת הקפה רוחניית שהיא שכליות ונמשיל לו משל מהקפה גשמיית ידמה בעינו שהקפה גשמיית היא ההקפה הגמורה ושהיא ראויה להקרא בשם הקפה אבל הקפה השכלית איך תקרא בשם הקפה כי הוא רוצה לדמות הנמשל למשל ממש וכל הקפה שאינו מושגת לו בחוש לא יכונה אצלו בשם הקפה כו אי לו התבוננות כלל לדלג בשכלו ולעלות בשכלו מן המוגשם אל הרוחני כי המוגשם מובן ומושג לו בדרך עב וגס עפ"י החוש והרוחני אינו מושג אלא בשכל ומה יעשה העני הלזה שהוא עני בדעת ולפיכך אמרו רז"ל אין מוסרין סתרי תורם אלא לחכם ומבין מדעתו ר"ל שהוא יכול ברוח מבינתו לעלות ולדלג מגשמות המשל לרוחניות הנמשל שלא להבין הנמשל על דרך הבנת המשל ממש בדרך גם ואז מוסרין לו ראשי פרקים ר"ל מסבירין לו הענין במשל שהוא ראשי פרקים בלבד והוא יעלה מגשמי אל הרוחני בדילוג להבינו בדרך דק רוחני בהתבוננות הלב בלבד ואביא לך משל א ונקוכו ירו