עמוד העבודה סו

אינו אלא ל"ת ומ"ש ועשיתם אותם קאי על מצות עשה וא"כ איך שייך ע"ז לומר למען תשכילו את כל אשר תעשון

שאלה ו לבאר לו מאמר קצר שבס' הכוזר בפרק ששי משמונה פרקים שבסוף הספר וז"ל שם האלהים ית' חי כי כבר נתקיימה לו החכמה ויכולת אם כן כבר נתקיימה לו החיות אך לא כחיותינו הנגדרת בהרגשה ובתנועה אבל חיותו ענינו השכל הגמור והוא היא והיא הוא וגם הרמב"ם כתב בתחלת ספר המדע בפ"ג מהלכות יסודי התורה שהבורא ית' הוא וחכמתו אחד הוא וחייו אחד והנה מ"ש שהוא וחכמתו אחד כבר ביארת לי היטיב לעיל בסימן נ"ה ועתה אבקש ממך לבאר לי מ"ש הוא וחייו אחד היא וגם ביאור מאמר ספר הכוזר הנ"ל

שאלה ז מה שארז"ל כל האומר שירה בעוה"ז זוכה ואומרה לעוה"ב מהו ענין ההבטחה הזאת שהנראה לכאורה שמבטיח שכר נפלא ע"ז מדקאמר לשון זוכה ובאמת איני מבין ענין השכר הלזה כי מה הנאה יגיע לו לאדם בזה ומה יתן ומה יוסיף לו אמירת השירה לעוה"ב איזה תועלת עצמותי

שאלה ח להבינני ביאור מ"ש המקובלים כי הרוחניים משתלשים זה מזה בדרך עולה ועלול ממדרגה למדרגה ממדרגה דקה לגסה עד כי יגיע הדבר אל הגבול והגשמות ואיך יצא מהרוחני השפל והאחרון שבכל הרוחניים ענין גשמי שהם ענינים הפכיים לגמרי כי הרוחני אין בו שלשה רחקים שהם אורך ורוחב וגובה ואינו תופס מקום כי הוא ענין שכליי והגשמי הוא בעל שלשה רחקים ומי הוא הרוחני האחרון שתיכף אחריו יצאו גשמי'. ובעל שפע טל רוצה להסביר ענין זה במשל והנה הוא דחוק מאוד כי שפע טל כתב בשער שני פ' ט"ז דף ס"ו השני (כי שני דפין נרשמים שם בשם ס"ו) וכתב שם בדף ס"ו השני עמוד ד' וז"ל הנה מצד הכאתן זה בזה והתחברותן והתדבקותן והתרכבותן נתעבו אורן בסוד השתלשלות עד שלסוף המדרגות ורבוי ההשגות נתעבו ההשגות להתהוות מהם גשם עב ועכור שהוא הרכבת די יסודות כמו שהוא לפנינו ואינו דבר תמוה אך יתהוה ע"י הרכבת השכליים חומר שהרי השכל הוא דק ואינו נרגש ואיך יתהוה ממנו חומר נרגש כי דוגמתו תמצא במלאכ' גשמיית שהרי אם תקח עפצים הנקרא גאליש בלעז ותקח הנקרא בלשונינו קיפפר ואסיר ותכתתם כל אחד בפני עצמו יהי' כל אחד מהם אבק לבן ואח"כ כשתערב יחד ותתן בהם מים שהם ג"כ לבני' יתהוה מהם דבר חדש מה שלא היה כן בראשונה כי קודם התערבותו והתרכבותם היו כולם לבנים ועתה נעשה כולם שחורים ודבר זה נראה לעין כי מצד התרכבותן יצא דבר חדש מה שלא היה קודם לכן כ"ש שאין תימה בנדון דידן במלאכה אלהיית שיתהווה מהתרכבות השכליים אא השתלשלות השפעתם חומר מורכב מן ד' יסודות עכ"ל בעל שפע טל והנה הוא דחוק מאוד ואין הנדון דומה לראי' כי הוא מביא משל מדוגמת יש מיש לדוגמת יש מאין כי בשלמא שם כל אחד מהם הי' גשם גמור ואף קודם התערבותן היה להם גוון גשמי אלא שאז היה הגוון של כל אחד מהם לבן ועכשיו ע"י התערבותן עם המים הם שחורים והנה שם לא התערבות הגוונים גרם זה אלא המים גורמים השתנות הגוון מלבנונית לשחרות שהרי אם תשים קופיר ואסיר לבד בלא עפצים במים ג"כ יהיה הגוון שחור והנה שם ההשתנות הו מסגולת המים אבל כאן שהשכליים אין להם שום גוון ולא שלשה רחקים איך יצא מהם גשם בעל גוונים ובעל שלשה רחקים וזהו דוגמת יש מאין והאיך מביא ראייה מיש ליש ליש מאין ואם נאמר שבאמת הוא דרך פלא מלאכה אלהיות להמציא יש מאין כדרך תחלת אצילות שהיה יש מאין כמו כן גם כאן היה בדרך פלא שהמציא מן שכליי רוחניי גשם בעל ג' רחקים א"כ למא נתלה הוצאת גשם ברוחניי לשנאמר מן הרוחני יצא גשם הלא יותר טוב שנאמר שהבורא המציא הגשם מאין ומאפס המולט ולא שהוציאו מן הרוחני

קמג אמר המשיב אתן שבח והודאה לבורא ית' על אשר הזמין בפיך לסדר השאלות האלה לפני כי תהלה לאל שאוכל ליישב ולבאר לך ולתרץ כולם אחד לאחד ובלבד שתאזין היטב לדברי ותחקוק אותם על לוח לבך לזכור אותם היטיב הנה כבר הסברתי לך לעיל בסימן ס' וס"א וס"ב וס"ג וס"ט איך שציור האותיות ע"י כתיבה והברת האותיות ע"י דיבור הם לבוש וכלי וגוף ובית יד, ובית אחיזה לציורים השכליים המלובשים בהם וכל ציור שכליי המלובש במלות ותיבות הוא החיות והנשמה של המאמר. והנה אם תשאל לאדם אחד מהו גדר החיות וענינו ואיזה דבר המכונה בשם חיות ישיב לך ענין התנועה והרגש' החושים הוא ענין החיות כי האדם שיש ולו חיות יכול הוא להתנועע בידיו וברגליו ובכל גופו ואיבריו לכל אשר יחפוץ ויכול הוא לראות בעיניו ולשמוע באזניו ולהריח בחוטמו ולמשש בכל גופו ולטעום טעמי המאכלים והמשקים בלשונו ולדבר בפיו ובהסתלק החיות ממנו יסתלקו ויתבטלו כל אלו הענינים ממנו ויהי' מונח כאבן דומם הנה יסביר לך האדם ששאלתו על ענין החיות שהיא ענין התנועה והרגשת החושים אבל באמת החיות הלזה אינו החיות האמיתי כי אם תאמר שזהו עיקר החיות תסלק מכל הרוחניים ח"ו ענין החיות כי אצלם אין שייך תנועה ממקום למקום כי אינם תופסים מקום וכך אין שייך אצלם הרגשת החושים כי הם מרוממים ונשגבים מן החושים כי אין בהם כלים גשמיים המו שיש בנו והכלים הגשמיים שלנו של החמשה