עמוד העבודה סד

שומע בקלות יותר משאם הי' עומד אחורי ראובן וכן אם הבושם הי' מונח מצד הפנים של ראובן הי' ג"כ מרגיש ראובן הרוח של הבושם בקלות יותר הנה התבאר לך שכל עיקר השגות הגשמיים הנה הנם מצד הפנים אבל בצד האחור השגתם חלושה מאוד וראיה וטעם א"א כלל להשיג בצד האחור והנה כל זה מצד המשיג ואף מצד המושג ג"כ עיקר ההשגה הוא בצד הפנים ולא באחור עד"מ אם יש ראובן לשמעון על לוי העומד באחוריו נגד פניהם וישאל עליו לומר מי הוא זה האדם לא יוכל ראובן להשיב לו. כי ראובן עצמו אינו יכול לידע איתו מאחוריו מי הוא כי מצד האחור כמעט כל האנשים שווים אך כשיהפוך לוי פניו לצד ראובן אז יכול ראובן להכירו מי הוא כי הכרת פניו ענתה בו שהוא לוי ולא אחר. הנה התבאר לך שבין מצד המשיג ובין מצד המושג עיקר השגה הגשמיות הוא מצד הפנים הרבה יותר מבצד האחור והנה כל זה הוא בהשגות הגשמיות והנה אף בהשגות הרוחניות ג"כ עיקר השגות הרוחניות היא בצד הפנים יותר מבצד האחור עד"מ אם הרב יסביר לתלמידו איזה ענין שכלי כל מה שיוכל להסביר לו בהרחבת דברים יסביר לו כדי שהתלמוד יוכל לידע כוונת הרב וישיג הענין השכלי ההוא על בוריו וכשלא ימצא שוב להסביר לו בהרחבת דברים אזי יסביר לו ע"י רמיזות וקריצות וניגוני קולות כי יש רמיזות וקריצות המורות על ענינים כגון אם ישאלו לאדם איזה דבר הן או לאו אם ינענע בראשו מלמעלה למטה יהי' כוונתו להשיב הן ואם ינענע ראשו לצד ימין ולצד שמאל והיה כוונתו להשיב לאו וכדומה רמיזות וקריצות אחרות המורות על ענינים רבים וז"ש בגמ' דאמר רבי האי דעדיפנא מחברייא משום דחזיתי לרבי מאיר מאחוריו והי' מתבונן קצת מרמיזותי' וקריצותיו בנענוע ידיו או בראשו מצד אחוריו ואלו חזיתי' מקמיה הוי מחדדנא טפי משום שאז הי' מתבונן מרמיזות וקריצות של ר' מאיר מצד הפנים נמצא הן בהשגות הגשמיות בין מצד המשיג ובין מצד המושג והן בהשגות הרוחניות רוב ההשגה היא מצד הפנים ומיעוט השגה היא מצד האחור. והנה פנים הוא כנוי להשגה בהרחבה עד"מ כשהספירה התחתונה משגת, את הספירה שלמעלה ממנה השגה גדולה ורחבה בתכלית מה שאפשר להיות הנה אותה השגה נקרא השגת פנים לפי שבצד הפנים היא השגה היותר גדולה וכשאינה משגת את הספירה שלמעלה ממנה רק השגה מצומצמת הנה נקרא אותה השגה בשם השגת אחור לפי שמצד האחור אין ההשגה בהרחבה כ"כ כמו בצד הפנים והנה השגת פנים נמשך מסטרא דימינא ר"ל כשהעיל' משפע' לעלול שפע רחבה שמכונה בשם ימין הרי אז יש לעלול השגת פנים כי השפע הנמשכת מן העילה לעלול היא שפע השגת השכל וכשעילה אינה משפעת לעלול רק שפע בצמצום המכונה בשם שמאל הרי אז ההשגה של העלול היא השגת אחור

קלח ומעתה תבין היטיב הקדמת האריז"ל מ"ש האחור של המדרגה העליונה היא פנים של המדרגה התחתונה והנה מי שאינו מבין היטיב אמתת הכוונה של פנים ואחור ומבין בדרך גשמי אין להקדמה זו שום תפיסה כלל ועיקר כי איך יהיו אחוריים העליונים פנים למטה והאיך מצינו כיוצא בזה אבל לפי מ"ש שפנים הוא כנוי להשגה רחבה ואחור הוא כנוי להשגה בצמצום יובן היטיב כי הנה ידוע שכל עילה משגת הרבה יותר מעלולה וכל מה שהוא אצל העילה השגה מצומצמת נק' אצל העלול השגה רחבה עד"מ מה שנק' הסגה חשובה אצל תינוק בן שבע ושמונה שנה נקרא השגה פחותה אצל חכם גדול שהוא בן ארבעים נמצא מה שהוא אחור אצל העילה נק' פנים אצל העלול וזהו כוונת האריז"ל באמרו האחור של המדרגה העליונה הוא פנים של מדרגה התחתונה

קלט אמר השואל כפי מה שבארת יהי' הפירוש של פנים ואחור ושל ימין ושמאל אחד הוא כי הלא אמרת שהשפע שמשפעת העילה לעלול הוא השגת השכל והנה פירשת ימין הוא כנוי לשפע רחבה ופנים הוא כנוי להשגה רחבה והרי הכל אחד הוא ומה הפרש יש בין ימין ובין פנים וכן פירשת שהשמאל הוא כנוי לשפע בצמצום ואחור הוא כנוי להשגה בצמצום וא"כ מה הפרש יש בין שמאל לאחור והרי הכל אחד הוא

קמ אמר המשיב הפרש גדול יש ביניהם דימין ושמאל הם בבחי' המשפיע ופנים ואחור הם בבחי' המקבל על דרך משל דכשהכתר משפיע לחכמה שפע רחבה נאמר שהכתר משפיע בימין שלו לחכמה וכשהחכמה מקבלת ההשפעה הרחבה ההיא הרי אז החכמה מקבלת מן הכתר השגת פנים והרי פנים נמשך מצד ימין וכמו כן השגת האחור נמשך מצד שמאל ואביא לך הקדמה אחת של האריז"ל והובא בספר מגיד משנה המפרש את ספר משנת חסידים במס' החשמל בפרק א' וז"ל שם בשורש הראשונה של עמוד א' והנה הקליפות והחיצונים הם עומדים בין אורות פנימים ומקיפים פניהם אל אור הפנימי ואחוריהם אל אור המקיף כי אין בהם כח להסתכל ולינק מן המקיף כי הוא גדול מהפנימי כנודע עכ"ל. והנה כל העולם מבינים ולומדים ההקדמה הזאת במשמעותה הגשמי ומצוייר בכח דמיונם כאלו האור פנימי מקומו לצד דרום ואור מקיף לצד צפון והקליפות והחיצונים עומדים בינתיים פניהם לדרום לצד אור הפנימי ואחוריהם לצפון לצד אור המקיף והנה אין שחוק והיתול גדול יותר מזה להבין ההקדמה הלזו על הדרך הלזה אבל באמת אמתת ביאור ההקדמה הלזו היא כן כי מאחר שכתבנו שפנים הוא כנוי להשגה בהרחבה ואחור הוא כנוי להשגה בצמצום והנה ידוע כי אור המקיף גדול