עמוד העבודה לח

לדעתי בודאי הגמור מתוך דבריך שאתה מתאונן לומר אלי עכ"ז איני יכול להבין היטב מהות הרוחנים ומציאותם כמו שהזכרתי לעיל בסימן נ"ט וכיון שאפילו מה שהשכל שלנו יכול להשיג דהיינו ההארות שכליות שלנו אין החוש יכול להשיגם ק"ו בן בנו של ק"ו שאין החוש יכול להשיג מהות הנשמה שהיא העצם אור השכלי של ההארות שכליות שלנו שאף השכל שלנו אינו יכול להשיג מהות הנשמה רק מציאותה כמו שהסברתי לך לעיל בסימן ל"א מכל שכן שאין החוש יכול להשיג מהות הנשמה ומכ"ש הרוחניים הגבוהים מן הנשמה ודי לנו בני אדם השפלים שזיכנו הבורא ית"ש להשיג מציאותם בשכלינו ולא מהותם. והנה אני רואה, שאתה מטעה את עצמך כי אני מה שהקדמתי לך כמה וכמה הצעות והקדמות. בהתחכמות גדול היו ת"ל ית"ש כדי שלא תשוטט מחשבתך בכמו הדברים הללו ואם לא היותי מקדים ק אותן ההקדמות בתחלה קודם שנצרכתי להם אלא הייתי ממתין עד שיקשה לך הקושית הללו אזי לא הייתי מועיל כלל בתירוצים הללו כי לא היו נכנסים כלל בלבך כי היית חושב אותם לדחוקים והיית חושב שאני מדחה אותך בקש לכן התחכמתי להקדים לך הקדמת שעל ידם יתורצו הקושיות שלך ולא תתחיל להקשות אותם הקושיות והנני רואה לע"ע שעם כל זה לא הועלתי לך כי הנני רואה שאתה חפץ להשיג בחושים הגשמיים את אורות הרוחניים מה שדבר נמנע הוא אף לשכל להשיגה רק המציאות ולא המהות וגם אם תעצים עיניך ותכין ותזמין כח הדמיון שלך לצייר ולדמות בדמיונך איזה ציור ותמונה ברוחניים ואפי' אם תטהר ותזכך דמיונך ומחשבתך שלא לצייר ציור ותמונה גשמיית עכ"ז טועה גמור אתה כי אפי' אם תצייר ציור היותר דק עכ"ז הוא ציור גשמי כי כל מה שהדמיון מדמה ומצייר בהכרח הוא ציור גשמי והרוחניים אין להם ציור כלל ולכן כל כמה שתצייר לרוחניים בדמיונך איזה תמונה רחוק אתה מדרך האמת ולא תשיג מה שרצי' להשיג כי אם דבר אחר תשיג וזה דומה למי ששותה ושט במעמקי ים אחר מרגלית טובה והעלה חרס בידו והתבונן אחי בשכלך האם תוכל לצייר איזה ציור גשמי אף בהארות השכליות שלנו מכ"ש שאין שום ציור גשמי בנשמה ובגבוה ממנה במדרגה השמר והזהר אחי מאוד מלהתפתו' בפתיות ושטות כזה כי הבל המה המעשי תעתועים

עא אמר השואל ישר כוחך במה שהתאמצת להתחכם כנגדי להקדים אותן ההקדמות קודם שאצטרך להם כי יפה עשית בזה מאוד מאוד והתחכמות גדול הוא להקדים התירוץ קודם הקושיא והרפואה קודם למכה ואם לא היית מקדים אז היתה הקושיא נחקקת בעומק במורשי לבבי והיה קשה מאוד להסיר הקושיא מלבי ותניח דעתי שהנחת אח דעתי בזרזך אותי בשעת מעשה ר"ל עתה כששכחתי ההקדמות שהקדמת לי והוקשה לי מחדש והזכרתני אותם שנית ומעתה בטוח אני בעזר הבורא שלא אכשל שוב בזה ואין אדם יכול לעמוד על דברי תורה אא"כ נכשל בה, ועתה אשאלך אם זה הדבר שאמרת שהרוחניים הם אורות שכליים הוא משיקול דעתך או יש לך ראיות מספרי מקובלים שכדבריך כן הוא

עב אמר המשיב בספרים הרבה מצאתי ראיות חזקת ועצומות לדברי והן אמת בתחלה הש"י הזמין לי ההקדמה הלזו של ביאור אמיתת מהיתת הרוחניים שהם אורות שכליי' משיקול דעתי ואח"כ דברי המקובלים חזקו ואמצו אצלי אמיתת וקיום ההקדמה הזאת וקודם שהשכלתי ההקדמה הזאת הייתי לומר דברו המקובלים כסומא ובעורון לבב ועתה בא זה ולימוד על זה שניהם כאחד טובים (כי) השכלת ההקדמה שלי גרמה לי להבין אמיתת כוונת דברי המקובלים בהרבה מקומות ודברי המקובלים הורוני אמיתת ההקדמה שלי וחי ראשי בהרבה מקומות מאוד היו לפני דברי המקובלים כדברי הספר החתום קודם שהשכלתי ההקדמה הזאת. והנה אביא לך כמה לשונות מספרי המקובלים שקוראים לרוחניים בשם שכליים. הנה הראב"ד בתחלת הקדמתי לפירושו לס' יצירה כתב וז"ל עילת העלו' יתחייב ממנו כתר עליון שכל פשוט בתכלית הפשטיות עד שאין בינו ובין עילתו דבר אלא שזה עילה וזה עלול עכ"ל הראב"ד שקבל מפי אליהו זכור לטוב ודברי הראב"ד אלו הובאו בס' שומר אמונים בדף ט"ז ע"א ובדף כ"ב ע"א הרי שהראב"ד קורא לכתר עליון בשם שכל פשוט וביאר מלת פשוט אבאר לך לקמן בעזה"י וכן הראב"ד בהקדמתו בפירושו לל"ב נתיבות חכמה מכנה כל נתיב ונתיב בשם שכל והובאו דבריו בס' פלח הרמון למהרמ"ע מפאנו בדף מ"א ע"א. וגם בס' הקנה כתיבת יד תמצא ג"כ אות באית כמ"ש הראב"ד כינויי הל"ב נתיבות בשם שכליים וז"ל שם הראשון שכל מופלא הב' שכל מזהיר הג' שכל מקודש. הד' שכל קבוע הה' שכל נשרש. הו' שכל שפע נבדל הז' שכל נסתר. הח' שכל שלם. הט' שכל טהור הי' שכל מתנוצץ הי"א שכל מצוחצח. הי"ב שכל בהיר. הי"ג שכל מנהיג האחדות הי"ד שכל מאיר. הט"ו שכל מעמיד. הט"ז שכל נצחי הי"ז שכל ההרגש. הי"ח שכל בית השפע הי"ט שכל סוד הפעולות הרוחניות. הכ' שכל הרצון הכ"א שכל החפץ המבוקש. הכ"ב שכל נאמן. הכ"ג שכל קיים. הכ"ד שכל דמיוני הכ"ה שכל נסיוני. הכ"ו שכל מחודש. הכ"ז שכל מורגש. הכ"ח שכל מוטבע הכ"ט שכל מוגשם. הלמ"ד שכל כללי. הל"א שכל תמידי הל"ב שכל נעבד. ע"כ ביאור כינויי הל"ב נתיבות חכמה להראב"ד ז"ל. הרי שמכנה אותם כולם בשם שכליים. וכן החסיד המפורסם בעל חובת הלבבות בשער ג' המכונה בשם שער עבודת האלהים בפרק שני וז"ל והשני שהשכל הוא עצם רוחני נגזר מן