עמוד העבודה לו

בשלש עשרה מדות התורה נדרשת כי לבם היה פתוח כפתהו של אולם ועין שכלם היה חזק להביט באור הדרשות ההם. לכן הוצרך להיות עוד מסך דהיינו הכלי של תורה שבע"פ שהיא המשנה שהיא באריכו' יותר מחור' שבכתב והנה לדורו' הקדמונים היה מספיק הכלי של תורה שבע"פ שהיא המשנ' וראה רב אשי שהדורות מתמעטי' והולכים ולא תספיק להם כל המשנה כי היא עדיין כלי קצר' מאוד והלביש רב אשי את אור התורה בכלי יותר רחבה שהיא התלמוד בבלי ובדורות שלאחריהם לא היה מספיק גם הכלי ההוא עד שהוצרכנו לפירושי רש"י ותוספות כללא דמלתא כל מה שהדורות הולכים ומתמעטים צריכים לכלי רחבה יותר והענין הוא ע"ד משל כי אור העשי' הוא אור האצילות בעצמו אלא שאין אנו משיגים אותו כי אם ע"י כמה מסכים ל ולבושים לכן הוצרך אור האצילות להתלבש באור הבריאה כדי שיתעבה מעט והנה עדיין אורו: גדול לכן הוצרך להתלבש עוד באור היצירה והעשיה כמו שכתב בעל שפע טל משל לוה כי הנה אור הלבנה הוא אור השמש בעצמו אלא שאורו נתעב' ונתחשך ומי שעיניו כהו' מהסתכל באור השמש נהנה הוא עכ"פ בלילה מאור הלבנה כי הוא אור מתוק ומבושם לעיניו. והנה מי שנשמתו מבריאה יכול הוא להשיג אור אצילות דרך מסך אחד שהוא מסך הבריאה ואינו צריך למסך היצירה כי נשמתו אור מזהיר יותר מאור היצירה וכן בסגנון זה מי שנשמתו מיצירה או מעשי' לכן אנחנו יתמי דיתמי שנשמותינו הם היותר תחתונות לכן צריכין אנו לכמה מסכים ולבושים שהם המשנה והתלמוד ומפרשי התלמוד ומפרשי מפרשי התלמוד

סו ונ"ל עוד טעם בדרך רמז לכינויי זו"ן בשם תורה שבכתב ותורה שבע"פ עפ"י מארז"ל לא כשאני, נכתב אני נקרא נכתב אני ביו"ד ה"א ונקרא אני באל"ף דלית והנה ידוע כי הויה הוא כינוי הת"ת ואדני הוא כינוי המלכות וזהו הרמז כי ת"ת נקרא תורה שבכתב כי הכתיבה של שם הוא הויה ובעל פה אני קורין אדני ר"ל בפה אנו קורין אדני וגם מדוקדק מלת בעל פה שהרי אדני אין אנו קורין אותו מתוך הכתב כ"א בע"פ שהרי הכתב הוא הויה והקריאה היא אדני. ואפשר כיונו רז"ל בדרך רמז וזה במה שאמרו דברים שבכתב שהוא הויה אי אתה רשאי לאומרם בעל פה כי אסור להגות את, השם באותיותיו ודברים שבע"פ אי אתה רשאי לומר בכתב דהיינו שאינך רשאי לכתוב אדני בכתב כ"א דוקא על פה כי הוי' ואדני הם מכלל כתבין ולא קריין וקריין ולא כתבין כי הוי' היא כתיב ולא קרי ואדני הוא קרי ול כתיב ושמעתי ג"כ מאדם אחד רמז על בעל המסירה דחשיב אילין דכתיבין הוא וקריין היא כלומר דכתיבין הוא דהיינו הויה כי הוא דוכרא וקריין היא דהיינו אדני דהיא נוקבא וכן לזאת הסבה נמצא כתיב כמה פעמים. בתורה דכתיב נער וקרינן נערה וכל זה עולה בקנה אחד

סו ועפי"ז תמצא טוב טעם לניקוד של שם הוי' שבכל התורה הוא שוא חולם קמץ בניקוד מפורש ולכאורה הוא בלי טעם ולדברינו ניחא דהנה ידוע דכל כתבין ולא קריין נכתבין האותיות ולא הנקודות כמו שין השני' יששכר שכתובה בלי שוא להורות שאינה נקראת כי עיקר קריאת האותיות הוא ע"י הנקודות ולדעתי יש. ליתן טעם למה לא נכתבין הנקידות בתורה כי הנה הנקודות יש להם התייחסות עם הברת האותיות כי אי אפשר לשום אות להתנועע בלתי נקודה ומטעם זה נקראים הנקודות תמעי' לפי שהאותיות מתנועעום על ידיהם וציורי האותיות שהם מושגים ע"י כתיבה הנה הם בחי' הכתובה ולא הדיבור וכיון שתורת משה היא נקראת תורה שבכתב הרומז לבחי' הכתיבה שהיא בחי' דקה ואין אורו מושג אלינו רק ע"י מסך כנ"ל לכן אין התורה נקראת במכתב כי הנקודת הם בחי' הדיבור ותורה שבכתב אינה רומזה לבחי' הדיבור כ"א לבחי' הכתיבה אבל בעל פה אנו קורין את הנקודו' לפי שהם רומזי' לבחי' הדיבור שהיא במלכות הנקראת תורה שבע"פ והיא אור הגלוי יותר מבחי' הכתיבה כנ"ל והנה בקללות שבפ' כי תבא יש שם. בפסוק כתוב וקרי הכתוב הוא ישגלנה והקרי הוא ישכבנה וכן כתיב בעפולים והקרי הוא בטחורים והנה מלת ישגלנה הוא כתיב ולא קרי ומלת ישכבנה הוא קרי ולא כתיב וכן ג"כ בעפולים ובטחורים והענין הוא כי הנה כתיב ולא קרי אין שם נקודות כנ"ל רק אותיות וקרי ולא כתיב נכתבין הנקודות לבד ולא האותיות כמו שתמצאו במגילת רות בסימן ג' בפסוק ה' ותאמר אליה כל אשר תאמרי אלי אעשה וכן בפסוק י"ז שם ותאמר שש השעורי' האלה נתן לי כי אמר אלי אל תבואי ריקם וגו' אלו שני אלי הם קריין ולא כתבין ולכן האותיות של אלי הנם חסרים לגמרי בפסוק ולא נכתב שם רק הנקודות של אלי שהם צרי ופתח כזה כי אמר אל תבואי ריקם וכן בפ' ה' כתיב שם כל אשר תאמרו אעשה ובפסוק י"ב שם בסימן ג' כתיב ועתה כי אמנם כי אם גואל אנכי הנה אותיות אם כתובין ולא נקוד כלל להורות שמלת אם אינה נקראת כי היא מכלל כתבין ולא קריין. ואל תהיה נבהל להשיב הרי ישגלנה ובעפולים שבקללות שהם ג"כ כתבין ולא קריין ואעפ"כ גם הנקודות כתובין שם ע"ז אשיב לך כי הנקודות שבמלת ישגלנה ובמלת בעפולים אינם הנקודות העצמיות של ישגלנה ובעפולים אלא האותיות של ישגלנה ובעפולים הם בלי נקודות והנקודות הכתובין שם הם הנקודות של ישכבנה ובטחורים ולפי שהנקודות