עמוד העבודה שמח

שארז"ל שלש מתנות טובו' נתן הקב"ה לישראל וכולם לא ניתנו אלא ע"י יסורין ואלו הן עוה"ב וארץ ישראל ותורה כי היסורין מזככין את הגוף ומדקדקין את מסך המבדיל בפני ההשגה ועי"ז יוכל לבא להשגה אמתיית בתורה וכן עוה"ב כי היסורין ממרקין עונותיו של אדם שהן עיקר המסך בפני ההשגה כמש"ה כי אם עונותיכם מבדילים ביניכם לבין אלהיכם וכבר בארתי בעזה"י בפסוק אחת שאלתי מאת השם אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו' עפ"י החקירה איך יסורין ממרקין עונותיו של אדם ק א"י הוא נוגע אל החכמה וההשגה כמו שארז"ל אוירא דא"י מחכים ועוד שע"י יסורין יבחן היטיב אהבתו את שלשה דברים האלה שהם ארץ ישראל ועוה"ב ותורה כי אע"פ שהיסורין הם מרים וקשים מאוד מ"מ מקבלים עליהם באהבה כדי לזכות לשלשה דברים האלו הרי ששלש' דברים הם חשובין אצלו הרבה יותר מהעדר היסורין מאחר שעי"ז נוקם נקמת ה' צבאות משונאיו של הקב"ה והם ג"כ שונאי עצמו שהם הס"א וזהו שארז"ל כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת"ח כי הרב בעל עקידה דף פ"ח ע"ד מפרש משארז"ל כל הנהנה מסעודה שת"ח מסב בה כאלו נהנה מזיו השכינה ומפרש שם כי השכל והנשמה היא הת"ח כלומ' שלא יכוין בסעודתו למילוי הכרס לצבות בטן כ"א להבריא את גופו לעבודתו ית' והכוונה הזו היא עיקר שביעת הנפש לא גשמיית המאכל כמש"ה צדיק אוכל לשובע נפשו וגו' ויהי הכוונה כל ת"ח דהיינו הנשמה שהוא מסטרא דקדושה שאינו נוקם ונוטר מן הס"א כנחש הן בקבלת היסורין הן בשארי המלחמ' עם היצה"ר אינו ת"ח דבשלמא כשהוא נוקם ונוטר הרי אז מקבל על עצמו יסורין מאהבה ועי"ז מזדכך המסך המבדיל ותהי' השגתו שלימה וברורה משא"כ אם אינו כן אינו ת"ח. ואפשר לפרש ג"כ דכשהוא נוקם ונוטר כנחש מן הס"א הרי בודאי כבר שכלו שלם וברור מאחר שמשיג בשכלו מעלת היסורין ותועלתם מה שרבים מבני אדם אינם משיגים זה נמצא הרי הוא כבר ת"ח והנה ארז"ל והלכת בדרכיו מה הוא רחום אף אתה רחום וכן בנדון הנקמ' כמו שהוא ית' נקמו' ה' כמו כן ראוי לנו ללחום מלחמ' השם עם הס"א וכשהמרכבה יש לה התייחסות עם הרוכב אז שורה הרוכב על המרכב' דהיינו השרא' השכינה. והנה אנו מבקשי' אתה אל נקמות אל נקמו' הופיע כלו' הופיע עלינו השגה ברורה וקדושה נפלאה כדי שתוכל לנקום בנקל מן הס"א וכן כמו שהשם איש מלחמה בשונאיו כמו כן נלחום אנחנו ג"כ עם הס"א ונלע"ד לפרש מ"ש הכתוב ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל שהוא ית' מבטיח לנו שיתן לנו מתנה טובה וזש"ה ונתתי שהוא לשון מתנה ואמר ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל שתחת מה שהי' ראוי לי נקום נקמת אדים הנני נותן ומוסר הנקמה זו באדום ביד עמי ישראל כי הנה ארז"ל אין אומה נופלת עד שתפול שרה תחלה שנאמר יפקוד השם על צבא מרום במרום והדר על מלכי האדמה באדמה והנה היא ית' ימסור לנו נקמת שרו של אדום בידינו ועי"ז ננקום אנחנו הנקמה הגשמיות מאומ' אדום אכי"ר בב"א

מה שארז"ל ישב אדם ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה כי כל עבודתינו הו, להתיש כח הס"א ולהחזיק כח הקדושה וע"י מ"ע מחזיק כח הקדישה וע"י ישיבתו ממל"ת מתיש כח הס"א וידוע שכזה נופל זה קם כי ע"נ של שונאיו הוא נחת רוח לו וכמש"ל

שמעתי מר' דוב ומר' ליפמאן ביאור מאמר הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה כי לפעמים יעשה אדם מצוה בכוונ' שלא נתכוין כלל למצוה ההיא אלא כמתעסק בעלמא כמו אדם שהוא בעל מחשבה נמצא הוא בורא גוף המלאך בלי נשמה ופעם אחרת יחשוב לעשות איזה מצוה ויאנס ולא יעשה אותה הרי כאן חיות בלי גוף מצרף הקב"ה המחשבה שהיא בלי מעשה להמעש' שהיא בלי מחשבה כדי שיהי' מלאך שלם בגוף ונפש משא"כ מחשב' רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה וכ"ז לסבת אהבתו את ישראל ואע"פ שהמעש' היא של מצוה אחרת והמתשב' היא של מצוה אחרת אעפ"כ מצרפן לפי שכל מצוה כוללת כל התרי"ג לכן אע"פ שבפועל המה שני ענינים מ"מ יש להמחשבה של מצוה אחרת ולהמעש' של מצוה אחרת שייכות זה לזה בסוד הכללות ארז"ל אמר הקב"ה פתחי לי פתח כמחט סדקית ואני אפתח לכם כפתחו של אולם. והענין הוא ממה ששמעתי ממוהרי"ל על פסיק אם זכרתיך על יצועי באשמורות אהגה בך כי לפעמים יאמר אדם לא אלמוד בתחלת הלילה קודם השינה אלא אשכב ואישן תיכף בתחלת הלילה כדי שאוכל לקום באשמורות ה' או וא"ו שעות קודם איר היום ואז אלמוד כל זה הוא מפתויי היצר אבל האמת הוא בדוק ומנוסה כי אם יתאמץ אדם ללמוד בתחלת הליל' קודם השינה יעזור לו הבורא שיוכל לקום באשמורות וילמוד אז ג"כ הרבה ומי ששומע לפתויי היצר לשכב ולישן תיכף בתחלת הלילה בלא לימוד יכבד עליו לקום באשמורות כי היצר יאסרהו כמו בנחשתים ע"י מה שהגביר על עצמו היצר בתחלת הלילה קודם השינ' וזהו שאמר דוד שאם זכרתיך על יצועי ללמוד קודם השינ' הרי אז ודאי באשמורות אהגה בך והענין הוא כי הלימוד שקודם השינה הוא בחי' מ"ן נוקבין שמעל' בקדוש' וע"י העלאת המ"ן אף שהן מועטין יכול לשאוב מן הקדוש' העליונה חלק הרבה מן הקדוש'