עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עמוד העבודה

עמוד העבודה שמה

Amud haAvodah 345 · עמוד העבודה · free full Hebrew text

Open in the reader →

שהם העובד והנעבד וכלי העבודה שהם תרי"ג מצות עי"כ תשרה השכינה עלינו באמצעות התרי"ג מצות שאנו מקיימים וזהו ענין המפורסם שהנשמה הוא חלק אלוה ממעל כי ז"א כולל כל תרי"ג בפועל ממש והנשמה כוללת כל התרי"ג בכח אבל בפועל אין בה כ"א מצוה אחת פרטיי' אבל מי שזוכה להוציא הכח אל הפועל ולקיים התרי"ג ההוא נק' אח וריע להקב"ה כמ"ש למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך ועליהם ארז"ל עתידין צדיקים להקרא בשמו של הקב"ה וזהו משארז"ל כשישראל עושין רצונו של מקום נק' בנים וכו' כי מה שכתוב בתורה שהאדם נברא בצלם אלהים אינו קאי על הגוף ח"ו כי אם על הנשמה

בס' חובת הלבבות כתב ואל ימעט בעיניך שום מעשה הטוב לשמו ית' כי המעט ממך הוא רב אצלו ית' ונלע"ד לפרש כי הנה ידוע שתפלה והתורה והמצות שלנו עוברים דרך עשי' רוחני' ויצירה ובריאה עד אצילות ומדי עברו בכל עולם קונים איכות ודקות ובהירות מעין אותו העולם שעוברין דרך שם והנה בשעה שהתפלה והתורה שלנו יוצאים מפינו כאן בעולם העשי' אין בהם רק מדרג' עשי' וכשעולים לעשי' רוחניית בהכרת קונים איכות מעין עשי' רוחניים וכשעולים מעשי' ליצירה אז הם בהכרח במדרגת אור היצירה וכן מיצירה לבריאה ומבריאה לאצילות והנה באצילות שם התורה והתפלה שלנו מבהיקים לאין שיעור והנה כל זה נעשה שלא על ידינו רק ההתחלה נעשה על ידינו דהיינו בעת צאתם מפינו שאז הם במדרגת עשי' לבד ואח"כ מתעלים מאליהם מעולם לעולם ואם לא היינו מתחילין ההתחלה הקטנה לא היה מצוייר שים עלי' כי העלי' לא היה לה שום מקום על מה לחול ואפשר יהיה זה ג"כ פירוש אחד משארז"ל הבא לטהר מסייעין אותו כי העלי' מעולם לעולם היא סיוע גדול והקב"ה משלם לאדם שכר כאלו היה מעשה ידיו של אדם לבד וזש"ה ולך השם החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו כלומר כאלו הי' הכל מעשהו לגמרי וזהו ואני בחסדך בטחתי פי' בחסדך הכתוב בפסוק ולך ה' החסד וע"י כן יגל לבי בישועתך במה שאתה מסייע אותי אשירה להשם ה' גמל עלי כאלו אני עשיתי הכל וממילא יובן המעט ממך הוא רב

כשם שהנשמה היא חלק אלוה ממעל כך מוכרח להמצא בם מקצת פלאות מפלאותיו ית"ש וכ"ז עשה הוא ית' כדי שבמצוא האדם בעצמו מקצת מפלאותיו ית' יקל עליו להאמין פלאות הש"י וזהו שאמר התנא כל מה שברא הקב"ה לא בראו אלא לכבודו ר"ל כדי שיכירו ויבינו כבודו ית' ויאמינו בנפלאיתיו ית"ש והנה ידוע שבו ית"ש השכל והמשכיל והמושכל אחד הוא כמבואר אצלי, במ"א בעזה"י כמו כן ימצא רושם באדם שגם באדם יש עת וזמן שהשכל והמשכיל והמושכל אחד הוא כמבואר אצלי במקום אחר בעזה"י וכן ג"כ בענין שכל שלמיותיו ית' הנס בו ית' באחדות פשוט והוא הכל יכול וכוללם יחד כמו כן באדם כחות החמש' חושים כלולים בנשמ' באחדות פשוט וכן נמי בזכור ושמור בדבור אחד נאמרו יש ג"כ רושם באדם שהאדם יכול לדבר הברת שני איתיו' בדבור א' ובהבר' א' דהיינו הברת שי"ן וזיי"ן וכן כמי שהבורא ית' ממית ומחי' ומניע ברצונו כל המתנועעים וברצונו יבטל תנועתם כמו כן הנשמה ברצונה מניעה את כל האיברים שחושקת להניעם וברצונ' תבטל מהאיברים תנועתם וכל איברי הגוף נכנעים ומשועבדים לרצונה והנה כמו כן בענין הבחיר' כמו שהוא ית' ברא כל העולמות ברצונו ובבחירתו ולא בהכרח כמו כן נשארת הבחירה לאדם שיחפץ וינטה בדעתו ובבחירתו לרע או לטוב ולא יוכרח על מעשיו וכמו שהוא ית' ברא טוב ורע ולא שחפץ במציאות הרע ח"ו אלא שכל זה הוא לתועלת טוב שיובדל הפסולת מתוך האוכל ויזוכך הכל והפסולת כעשן תכלה והי' כלא היה כמו כן אמר' תורה ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ובחרת בחיים כשם שהוא ית' חפץ במציאות הטוב ומאס במציאות הרע ושורש בחירת האדם נמשכה מהטוב והרע שבמאנין תבירין וכן כמו שהקב"ה אוהב עמו ישראל אהבה שאין לה קץ וגבול כך צריך להמצא רושם ודוגמא בנשמת האדם שתאהוב כל אחד מישראל כנפשו ולפיכך אמר' תורה ואהבת לרעך כמוך והנה ידוע שבעובדא דלתתא איתער עובדא דלעילא ובהתעורר החלק יתעורר הכלל לכן כל מי שאוהב כל ישראל אהבה עזה גורם שגם הוא ית' יאהב כל ישראל אהבה עזה כמ"ש הכתוב ואהבת לרעך כמוך אני ה' כלומר כשתאהוב לרעך כמוך אז תגרום שאאהוב וארחם אתכם כי הוי' הוא מדת הרחמים וזהו אני ה' שהוא מדה"ר ועוד יש לפרש ואהבת לרעך כמוך אז תגרום שאני שהיא כנוי לשכינה שהיא מדה"ד תהפך למדה"ר שהוא הוי' והנה כל התורה כולה נאמר' צווי' בלשון עתיד לא תגנוב לא תגזול שמשמעותו הוא בלשון עתיד כלומר אין אתה עתיד לגנוב ולגזול והנה הלשון הזה לפי שיצא מפי הקב"ה בלישנא דמשתמע לתרי אפי בלשון צווי ובלשון עתיד לפיכך הוא עזר וסיוע גדול להטות הבחירה של אדם לטוב וכן מ"ש הכתוב ובחרת בחיים הוא ג"כ בלשון עתיד הוא עזר נפלא להטות בחירה אדם לטוב כי כל דבור שיצא מפי הקב"ה לא ישוב אליו ריקם ח"ו

והנה כשיזדמן איזה מצוה לאדם לא יתקוטט עם שום אדם לומר אני חפץ לעשות מצוה זו ואתה רוצה לעשותה כי מי שאומר כן הרי עיקר כוונתו לעבוד ע"מ לקבל פרס והוא אינו אוהב את חבירו כמו שאוהב את עצמו לפיכך מתקוטט עם