עמוד העבודה רעט

ארז"ל יאה נמיותא לישראל כוורדא סומקא לסוסיא חוורא וכן איתא בספר מבחר מפנינים שפעם אחת אמר עשיר אחד לעני חכם אחד חומל אני עליך שאתה דל מאוד ויענהו החכם העני אולי היית יודע מעלת העוני ופחיתת העושר היית חומל עליך יותר מעלי וכמו שלדעתך אתה חומל עלי מאוד כמו כן אני חומל עליך מאוד על שאתה עשיר ולא עני כמותי ולהבין הדברים הללו על בוריין צריך שתדע באמת כי העשיר אין לו נחת לא בעוה"ז ולא בעוה"ב והעני אדרבה נוחל שני עולמו' והענין הוא כי הנה ודאי פת חדשה שנאפה היום בודאי יותר מוטעם ומתוק לחיך מפת שנאפה מכמ' ימים והנה מי שהוא רעב יערב לחכו פת ישינה יותר מאשר יערב לאיש שבע פת חדשה והנה העשיר שיש לו הון רב אף על שנים רבות לאכול ולא ידאג לומר מה אוכל למחר או לשנה הבא כי יש לו די והותר על שנים רבות והנה איש כזה אינו רעב לאכול כמשארז"ל אינו דומה מי שיש לו פת בסלו ועוד שהוא אוכל פת ישינ' שכבר נתיישן אוצרו אצלו ואינו בוטח כלל בהקב"ה אלא בכסף שם כסלו ובזהב מבטחו משא"כ העני מפחד תמיד אולי יגרום החטא ולא יזמין לו הבורא על מחר לאכול ודואג אולי ימות מחמת רעבון ומתייאש מחייו ולכך תולה עיניו על אביו שבשמים ולבו שלם עם אלהים ולמחר כשהבורא משפיע לו אוכל יש לו שמחה גדולה ומה גס שכבר הוא רעב לאכול וטועם טעם מתוק באכילתו שהקב"ה הרעיבו בכוונה כדי שיתלה עיניו לאביו שבשמים וכדי שיומתק לו אכילתו ועוד שהוא אוכל פת חדשה שחדשי' לבקרים ישפיע לו מאכלו נמצא יש לו נחת רוח בעוה"ז ועוד משיג ע"י עניותו מעלה נפלאה שיכיר השגחתו יתברך והקב"ה מתגלה ומתראה עליו בהשגחתו בראות העני שעד עתה דאג על רעבונו והבורא השפיע לו בצמצום ובדקדוק בזמן רעבונו ולא קודם לכן ואף גם זאת שהקב"ה משפיע לו פרנסתו בדקדוק כפי צרכו באופן שלא יותיר אחר אכילתו ועי"כ מכיר גדולת הבורא ונפלאותיו איך שהבורא משגיח עליו בהשגחה מדוקדקת ולעולם אינו מניחו ליפלו ברעב ובראותו את כל זה יודה לבורא ע"ז בשמחה נפלאה ויתחזק בטחונו באלהיו עי"ז וכל מה שיחזק בטחונו הקב"ה משגיח עליו ביותר ומשפיע לו מזונו כמ"ש יהי חסדך השם עלינו כאשר יחלנו לך והנה בכל יום הקב"ה מתגלה ומתראה אליו ביותר בהראותו אותו סימני השגחתו אליו בדקדוק ומתוך כך יום ויום מתחזק והולך ומתגבר דבקותו ואהבתו ובטחונו באלהיו ונוחל ע"י זה ב' עולמות ומה גם שמבחין שאינו בדומה המקבל טובה משר קטן למקבל טובה משר גדול אע"פ שטובת השר הגדול אינה חשובה יותר מטובת שר הקטן עכ"ז מחייב לגמול ולהודות לשר הגדול יותר הרבה מלשר הקטן עאכ"ו כשמקבל טובה היותר גדולה שבכל הטובות בעולם מממ"ה הקב"ה שאין למעלה הימנו עאכ"ו שאין קץ לחיוב ההודאה עליהם לבורא ית' ובראותו כי קצר כחו מלשבח ומלהודות לבורא ית כפי חיוב ההודאה אליו ית' אז יתלהב בו האהבה לבורא על אשר אהבו אהבת חסד וחדוה לפדו' נפש מלמות ברעב שזהו הטובה הגדולה שבכל טובות העוה"ז שהוא ענין החיות באדם מלבד הטובה העצומה שהטיב לו הבורא ית' חסד חנם על אשר התגלה והתראה אליו בענין השגחתו הפרטית. המדוקדקת בדקדוק עצום והראה לו עוצם גבורתו ויכלתו אשר אם יתקבצו כל פמליא של מעלה ביחד לא יוכלו לפעול פעולותיו והשגחתו ומלבד זה כשמבחין הטובה הנפלאה שהשפיע לו דעת ובינה שע"י יכול להבין קצת גבורותיו ית' ולא כיבד אותו וכשמבין קוצר כחו להודות לו ית' כפי חיוב ההודאה יצטער מאוד על קוצר כחו במה שאין לכבות אהבתו לבורא ית' והצער הזה הוא חשוב מאוד בעיני הבורא ית' כעולה וכקרבן כמ"ש זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכא אלהים לא תבזה פי' אף מדת הדין המכונה בשם אלהים אינו מבזה מי שיש לו לב נשבר ונדכא וא"א להצטייר לב נשבר ונדכא כמו שמבחין היטיב עוצם טובת הבורא אליו העודפת ומבחין היטיב קוצר כחו הנה איש כזה בודאי יש לו לב נשבר ונדכא מאוד ועל אותו הכח שיש לו להודות לו ית' מעט מן המעט ג"כ משבת מאוד כי אם לא הי' לו אף כח המועט הלזה הי' צערו יותר ויותר גדול על מיעוט כחו וגם העני הלזה יש לו יתור גדול שנשמר ונזהר מאוד מלחטוא אף חטא קל מאוד שאדם דש בעקביו כי בוש הוא מאוד מלחטוא נגד הבורא ית' כי מאחר שיש לו צער עצום על קיצור ומיעוט כחו בחיוב הודאתו לו ית' איך יצוייר אצל איש כזה שיחטא נגדו ית' וגם אפי' אם יזדמן אליו בפתע פתאום בבלי דעת חטא קל פעם אחד ביובל יתאבל ויתמרמר כל ימיו ע"ז ואין קץ לחרטותיו לצערו על אשר אירע לו לעשות מה שהוא נגד רצונו ית' נמצא איש כזה הוא קדוש מאוד ודבק בו ית' כל ימיו נמצא מי הביאו לכל זה העוני ולא בחנם ארז"ל יאה עניותא לישראל כוורדא סומקא לסוסיא חיורא וזש"ה נותן לחם לרטבי' זהו ממדת הטבתו הטוב' שהקב"ה מתחיל את העני להרעיבו וכשהוא רעב אז הקב"ה נותן לו לחם שיומתק בפיו וכדי שיכיר גדלו וטובו והנה ע"י ענין אחד מכיר העני הלז' גודל יכלתו וגודל טובו וחסדו כי ע"י מה שמזמין לו פרנסתו בעונתו לא קידם לכן מכיר עי"ז גודל נפלאות השגחתו לכוין השעה אשר הוא צריך ללחם אשר כל צבא מעל' יצאו לכוין השעה המדוקדקת בצמצום לא פחות מרגע ולא יותר על רגע וג"כ מכיר עי"ז גודל טובו וחמלתו ית' עליו במה שמטיב לו בזה כל הטובות שהזכרנו לעיל הבאי' ע"י העוני ועוד טובה אחת גדול' משיג ע"י זה כי לעשיר נותן הקב"ה בבת אחת פרנסתן על כל השנה והנה פרנסתו הוא על אחריותו שצריך