עמוד העבודה רנד

הברכה שלאחר הקללה נמצא ע"י הקללה שבתחילה מתרבה מתיקת הברכה שלאחריה נמצא הקללה עצמה מתהפכת לברכה

דרוש שלום

ועוד נלע"ד לפרש בדרך שני ענין היפך מקללה לברכה בעזה"י הנה במשנה אחרונה במס' עוקצין נאמר א"ר שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא שלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום הנה המשנה הלזו אין לה תפיסה כי ראיתי כמה מיני כלים כלים מכלים שונים כלי כסף וכלי זהב ונחושת וחרס וברזל ובדיל ועץ ומעולם לא ראיתי כלי הנעש' משלום ועוד קשה שבפ' בחוקותי פירש"י בתחלת הסדר כאשר נאמרו שם ברכות רבות ואח"כ נאמר ונתתי שלום בארץ וכתב רש"י שמא תאמרו אם אין שלום אין כלום ח"ל ונתתי שלום בארץ עכ"ל רש"י הנה זה דומה לאדם אחד שעושה סעודה גדולה ימבין כמה מיני מאכלים שונים זו מזו וכמה מיני משקים ויאמר אדם אחד אשר ייטב לבו ביין אם אין כאן קונדיטין שהוא יין יקר מאוד אין כאן כלום כך דרך הלשין אצל בני אדם ולמה אין כאן כלום נהי דקונדיטין אין כאן מ"מ מה שיש כאן הוא טוב וכן קשה בדברי רש"י שכתב שמא תאמרו אם אין שלום אין כלום דנהי דברכה של שלום אין כאן מ"מ שאר הברכות הכתובות כאן הלא טובים הם ועוד מצינו שאנשי כנסת הגדולה יסדו לנו בתפלתינו להתפלל על השלום פעמים רבות שים שלום טובה וברכה השכיבנו לשלום והעמידנו לשלום ושמור צאתנו ובואנו לחיים ולשלום ובקדיש יהא שלמא רבא מן שמיא עושה שלום במרומיו הוא עשה שלום עלינו בסוף התפלה ובסוף קדיש ובסוף ברכת המזון ואצל בני אדם אין חשוב כ"כ מעלת השלום ויותר חשוב אצלם כשיש אצלם מלא אגרוף דינרי זהב שמרגישי' הכובד שמכביד על היד אבל השלום שהוא ענין בלתי נתפס בידם אין מעלתו חשובה בעיניהם. אבל הענין הוא כך כי הנה כשמשימין מרק של תרנגולת פטומה בפני החולה יצעק שיסורו ממנו המרק באמרו שהיא מרה ושהיא מסרחת ולא יכול להביט אליה ולא להריח כלל את המרק ובאמת אינה מרה ואינה מסרחת אדרבה היא מתוקה ומבושמת ויש לה ריח טוב כי אדם בריא יהנה ויתענג מן המרק אבל זה החולי נתהפך טבעו בחליו אשר כל אוכל תתעב נפשו ואין לו בית קיבול לטעום טעם מתוק במרק

והנה האריז"ל כתב על פסוק ה' יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו כי מי שהוא חולה הנה מתוח עליו מדת הדין ונהפך עליו מדה"ר למדה"ד והנה היו"ד של שם הוי' הוא מקור הרחמים והנה יו"ד הוא עשר ויו"ד מלאה למפרע הוא דוי ועשר נתהפך לערש ויוד לדוי ותיכף שמתהפך למעלה סדר האותיות למפרע עשר לערש ויוד לדוי באותה רגע נופל האדם למטה על ערש דוי כי אין שום דבר נפעל למטה אלא כפי מה שיש למעלה בעולם העליון הרוחני וההתהפכות אותיות של מעלה ניכר ונתגלה אצל החולה ע"י ההתהפכות טבעו ובית קיבולו שמה שהיה לו בתחלה קודם שחלה היה טועם מתיקות במרק טועם עתה מרירו' ומה שהיה מורגש לו בתחלה ריח טוב מן המרק עכשיו טועם בה מרירות וה"ה אין אנו יודעים מה שנעשה למעלה איזה התהפכות אבל מההתהפכות של מטה אנו יודעין ההתהפכות של מעלה כי כשאנו רואי' שנתהפך טוב טעם המרק למרירות וריח הטוב לסרחון ע"י כן אנו יודעין שבודאי נתהפך בשורש שלמעלה מדה"ר שהוא יו"ד כסדר לדין שהוא למפרע דוי כי כל למפרע הוא דין וכל כסדר הוא רחמים וכשעומד מחליו והבריא אז מתהפך מדין לרחמים ומערש דוי נעשה עשר יוד כסדר. וטבעו ובית קיבולו ג"כ מתהפך כי מה שהי' המרק מסרחת לו למפרע עתה מרגיש בה ריח טוב ומה שהיה לו מר בתחלה בחליו מרגיש בה לאחר חליו מתיקות וזש"ה ה' יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו שנעשה מעשר ערש ומן יוד דוי וכלל גדול יהיה בידך כל מיני התהפכות של מעלה אינו אלא התהפכות סדר האותיות מכסדרן למפרע ואביא לך כמה מיני דמיונות על זה ויכול להיות שלוה יתכוונו הכתובים המדברים מהתהפכות כמו ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה וכן והפכתי אבלם לששון וכן הפכת מספדי למחול לי שהם כולם ידברו מההתהפכות סדר אותיות השמות והכנויים הרומזים על אורות וכוחות הרוחניות של מעלה וכן כתוב בס' יצירה המיוחס לאברהם אבינו ע"ה אין בטובה למעלה מעונג ואין ברעה למטה מנגע והנה עונג ונגע שווים הם באותיותיהם ואין הבדל ביניהם כ"א בסדר אותיותיהם

והאריז"ל כתב על יהודי נהפך למשחית שאותיות הוד נתהפכו ונעשה מהם דוה בסוד כל היום דוה ונלע"ד לפרש בעזה"י מהו הענין כל היום דוה דע כי שבע ספירות חסד גבורה ת"ת נצח הוד יסוד מלכות שולטים בשבעת ימי השבוע חסד שולט ביום ראשון וגבורה ביום ב' ות"ת ביום ג' ונצח ביום ד' והוד ביום ה' ויסוד ביום וא"ו ומלכות ביום שבת וכן שתא אלפי שני הוי עלמא ואלף השביעי הוא כולו שבת ג"כ שולטים השבעה ספירות הנ"ל חסד הוא אלף הראשון וגבורה באלף הב' ות"ת באלף הג' ונצח באלף הד' והוד באלף החמישי ויסוד באלף הששי ומלכות באלף השביעי וידוע הוא שיומו של הקב"ה הוא אלף שנים ואחשוב מה שאמר הכתוב ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתיך ויום השביעי שבת לה' אלהיך לא תעשה בו מלאכה והכתוב הזה יורה אותנו לבחור בעבודתו ית' ואם לא עכשיו אימתי כי מי שטרח בע"ש יאכל בשבת כי בתחלת אלף