עמוד העבודה רלז

המלובשת במלות ותיבות ג"כ הם חלוקים לחמשה מוצאת הפה והנה הנפש המרגשת משכנה בדם שהוא המובחר ואין טפת דם אחד שלא יהיה בו התפשטות רוחניות הנפש המרגשת והנה הנפש המרגשת הוא רוחני' ואע"פ שהיא שוכנת בדם לא נוסף שיעור דם באדם בעבורה כי רוחניים אינו תופס מקום ולא ניתוסף בדם רק כח חיוני לכן בכל מקום שחותך את בשרו בסכין ויוצא דם כואב לו מפני ששם התפשטות רוחניו' וחיות של נפש המרגש' משא"כ בשערות וצפרי' של אדם שאף אם יחתכם לא יצא דם לכן אין כואב לו ולפ"ז תבין מ"ש הכתוב כי הדם הוא הנפש כי גשמיית הדם הוא המרכבה של הנפש ואם אדם יקיז דם ויצא ממנו דם הרבה לא יצא עם אותו דם שום בחי' נפש המרגשת כלל ועיקר כי אע"פ שקודם שיצא דמו היתה מתפשט' נפש המרגש' בכל דמו מ"מ כשיוצא ממנו מקצ' דמו אין בו שום ניצוץ מבחי' נפש המרגש' אלא כל נפש המרגש' בשלימות' נשאר' בדם הנשאר בגוף כיון שמוצאה מקום בגוף בדם הנשאר שם שוכנ' שם כל זמן שישאר בגוף רביעית דם וכשלא נשאר רביעית דם בגוף שהוא המשכן והמרכבה של הנפש אזי כשיוצא הדם ממנו יוצא עם הדם ג"כ רוחניות הנפש המרג' ומעתה תבין מ"ש האריז"ל והובא בספר משנת חסידים שהממוצע בין גשמי לרוחני הוא רביעי' דם וז"ל בעל משנת חסידים במס' הרכבה פ"א משנה ב' והבחי' הממוצע' המרכבת רוחניות הנפשי עם גופניותו הוא רביעית דם שהיא הבחי' התחתונה שברוחניית ובחי' עליונה של הגופניות ולפיכך חיי האדם תלויי' בו עכ"ל בעל משנת חסידי' והנה לכאורה הי' קשה שגדר הגשמי והרוחני הם הפכיים גמורים דר הגשמי הוא שתופס מקום לפי שכל גשם יש לו שלשה רחקים אורך ורוחב וגובה וכל מה שיש לו שלשה רחקים בהכרח הוא תופס מקום כי היא בעל שיעור וגדר הרוחני הוא ממש להיפוך שאין לו שלשה רחקים ולפיכך אינו בעל שיעור ואינו תופס מקום וא"כ האיך אפשר לצייר עלין ממוצע בין גשמי והרוחני דממ"נ אם הוא בעל שלשה ררקים הוא גשם גמור ואינו ממוצע ואם אינו בעל ג' רחקים א"כ הוא רוחני גמור והנה מכנה רביעית דם שבאדם בשם ממוצע והלא אנו רואים שדם האדם הוא תופס מקום וא"כ הוא גשם גמור ואיך קוראו בשם ממוצע אבל בעזה"י לבינך ענין הלזה כי הנה מדרגות הרוחנים רבים הם למאוד וכל מדרגה נמוכה היא מרכבה למדרגה שעליה והנה נפש המרגשת היא מדרגה היותר תחתונה שברוחניו' שא"א לנפש הזה להתלבש ברוחניות נמוך ממנו כי אין במציאות רוחני נמוך יותר מנפש המרגשת והוכרחה להתלבש בבחי' היותר עליונה שבגשמיות שהוא דם האדם כי לא יכלה לדקותה להתלבש בחי' יותר גבוה מן הדם והנה כבר אמרנו לעיל שאין משהו דם בכל האדם שלא יהיה בו התפשטות הנפש המרגש' זולת הדם הנבדל וניטל מן האדם שאינו מחובר עם גוף האדם אז מסתלק חיות הנפש המרגשת מן הדם הנבדל ונשאר שוכן בדם הנשאר בגוף האדם כמו שאם נחתך היד מן האדם מסתלק החיות מן אותו האבר ונשאר אותו האבר מת אך כשנבדל מן האדם מעט דם מן רביעית דם האחרון הנשאר באדם מסתלק כל הנפש המרגשת מן האדם וימות כי הנפש המרגש' אינה יכולה להתלבש בפחות מרביעית דם והנה עתה יבואר כוונת בעל משנת חסידים במה שקראה לדם בחינה אמצעית בין הרוחניות לגשמיות אין הכוונה שזה הדבר אשר הוא הבחי' תחתונה שברוחניות שיהיה זה הדבר עצמו הבחינה עליונה שבגשמיות זה ודאי א"א להיות דאם הוא בחי' רוחניות אינה גשמיות אלא כוונתו כך הוא במ"ש והבחי' אמצעית המרכבת רוחניות נפשו עם גופניותו הוא רביעית דם ר"ל הגשמיות של הדם עם הרוחניות המתלבש בו שהיא הנפש המרגשת ואינו מושג בחוש כ"א הדם הגשמי אבל הרוחניות המתלבש בו אינו מושג לחוש כ"א לשכל ולכן כשרצה לגלות לנו הבחי' האמצעית שבין רוחניות לגשמיות תופס הבחי' הגלויות אלינו משתי הבחי' אבל באמת כוונתו כי הרביעית דם עם הרוחניות שבו הם הבחי' האמצעית המרכבת רוחניות נפשו עם גופניותו כי רוחניית הנפש המרגשת מתלבש ומתרכב בגשמיות הדם עד ששבו לעצם אחד ממש כי התלבשות הרוחני אינו כמו התלבשות הגשמי ע"ד משל כמו אדם שמתלבש גופו בכתנתו שאז הגוף והכתונת נראים לעין שני מיני נמצאים והם שוכנים זה אצל זה כי צד החיצון של הגוף שהוא עור הבשר של האדם אינו נוגע רק בצד הפנימי של הכתונת אבל אין האדם והלבוש מתערבים ומתרכבים בהמזגה עד שיהיה שבים לעצם אחד משא"כ רוחניות הנפש המרגשת המתלבשת בדם מפלש הרוחנית ההוא מעבר לעבר ונתרכב ונתמזג ונתערב בכל משהו ומשהו מן הדם עד ששבו לעצם אחד והנה קורא רביעי' דם עם חיות הנפש שבתוכו בחי' ממוצעת לפי שהחיות הוא הבחינה התחתונה של הרוחניות והדם הוא הבחי' עליונה של הגשמיית וכאן מתחיל הרוחניות להתלבש בגשמיות כי עד פה התלבש רוחניות ברוחניות נמוכה ממנו וכאן הוא מתלבש רוחני בגשמי

ונחזור לענין הברורים שהזכרנו לעיל ובזה יתיישבו כמה ענינים טעמיהם ולהבין טבעיה' האחד הוא למה מועיל פסולת הבהמה לזבל בו השדות ופסול' האדם אדרבה משחית הארץ ועוד למה הבהמה אוכלת יותר מהאדם ולמה פסולת האדם מסריח יותר מפסולת הבהמה גם יובן מה זה הי' במן שהי' מדה אחת לקטן ולגדול גם יובן משארז"ל שבבית הכסא שוכנים החיצוני' גם יובן מה דאי' בש"ע אם נתעכל המאכל שוב אין צריך לברך ברכת המזון גם יובן למה הבהמית והעופות המסורסים טעמם יותר מתוק מאינה מסורסי' גם יובן הטעם על משארז"ל, עם הארץ אסור לאכול בשר גם מ"ש חכמי הרופאי' כשפסולה