עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עמוד העבודה

עמוד העבודה רלג

Amud haAvodah 233 · עמוד העבודה · free full Hebrew text

Open in the reader →

לכאורה שסותרים זה את זה והוא כי ידוע ששום אחד מהראשונים לא היה מכונה בהם אוהב נאמן להקב"ה כמו אברהם כמד"א זרע אברהם אוהבי והנה באמ' בתחל' כשאמר לו הקב"ה פתאום קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק הי' באמת קצת קשה בעיני אברהם לשחוט את יצחק בנו יחידו האהוב לו לכן ביקש טענות לשאול לאיזה מהם ליצחק או לישמעאל כי באמת היה צר לו על יצחק מאוד אבל באמת אברהם התחכם בתחבולה שלא ירע בעיניו שחיטת יצחק התעורר אהבה עזה לבורא ית' בלבו וכשתבער בו אש אהבתו אז ישחוט את יצחק וישביע בשחיטת יצחק אהבתו העזה לבורא ית' ובאמת דעת הבורא לא היתה לשחוט את יצחק כ"א לנסות את אברהם וכאשר ראה הקב"ה שנגמר במחשב' אברהם לשחוט את יצחק בלב שלם א"ל הקב"ה אל תשלח ידך אל הנער ואז חרד אברהם למאוד שמעתה לא יהי' לו במה לכבות אהבתו לכך היה חפץ עכ"פ לחנקו או להוציא ממנו טפת דם כדי להשביע אהבתו קצת לבורא ית' ואחשוב שלא זה היה עיקר הנסיון מה שהתרצה בתחלה לשחוט את יצחק אלא עיקר הנסיון היה על מה שהתרצה אח"כ שלא לשחוט וישאר ביקידת אהבתו לבורא ית' וז"ש לו הקב"ה יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך שאם היה שוחטו כבר היה נחשך מן העולם ובעבור שלא שחטה אותו ושמעת לדברי ונשארת ביסורי אש אהבתך בעבור זה הרבה ארבה את זרעך. וזהו לדעתי ביאור המשנה עשרה נסיונ' נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו והנה בעל רש"ט פירש להודיע כמה היתה חיבתו ית' גדול' לאברהם ולי נראה בהיפוך להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו את הבורא ית' שעמד בעשרה נסיונות הללו והשביע בהם אהבתו לבורא ית' והנה מי שאין לו במה לכבות אהבתו לבורא יוכל למות מחמת דבקותו בהקב"ה וזהו מיתת נשיקה שנשמתו נדבקת בשרשה שלמעל' ונ"ל שכך הוא הפירוש של כך עלה במחשבה לפני שלא יצתה נשמתו מחמת ההריגה שהרגוהו אלא נשמתו עלתה ע"י המחשבה ודבקות שלו בבורא ית' אל שרשה והיא מיתת נשיקה ובשם הקדוש בעל של"ה אעתיק לך פירוש נחמד על כך עלה במחשבה כי הנה ארז"ל שהרא' הקב"ה למשה מיתתו של ר"ע שסורקין את בשרו במסריקות של ברזל אמר משה רבש"ע זו תורה וזו שכרה אמר לו הקב"ה שתוק כך עלה במחשבה והנה מה תשובה היא זו לשאלת משה ההגונה ויבואר עפ"י מה שארז"ל הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה והטעם היא כי הצדיק לגודל דקותו עושה פגם גדול בחטא קל יותר ממה שעושה איש פשוט בעון חמור ועפי"ז ביארתי מאמ' רז"ל על נכון בעזה"י שארז"ל על פסוק וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו ומיד שאול אמר הקב"ה לדוד דוד שירה אתה אומר במפלתו של שאול אילו אתה שאול והוא דוד אבדתי כמה שאול מפניו והנה דברים הללו אין להם ביאור ותפיסה כלו ונראה כי הנה האריז"ל כתב טעם על ממה שלא חטא כלל כמשארז"ל על פסוק בן שנה שאול במלכו כבן שנה שלא טעם טעם חטא ואעפ"כ נהרג הוא ובנו במלחמה ודוד שחטא בבת שבע וזכה לכבוד גדול וכל זרעו הם מלכים ומתרץ כי נשמת שאול היתה משורש יותר דק וגבוה מאוד משורש נשמת דוד ושאול פגם בחטא קל במקום גבוה יותר ממה שפגם דוד בחטא גדול כי שאול לא חטא זולת בחטא אוב ובחטא שהרג נוב עיר הכהנים והשני תיבות של אוב ונו"ב הם אותיות אב ובנו ולכן נהרג הוא ובנו במלחמה והנה איתא בכתבי האריז"ל השם שקורא האב לבנו בשעת המילה הש"י מזמין בפי האב אותו השם כי זהו השם של נשמתו למעלה ועתה יובן שאמר הקב"ה לדוד שירה אתה אומר במפלתו של שאול וכמדומה לך שאת' חשוב בעיני יותר משאול הלא עצם החטא שלך חמור יותר מחטוא שאול ואין לך יתרון עליו אלא במה שנשמתך היא נמוכה במדרגה ממדרג' נשמת שאול ואין פגם שלך גדול כ"כ כמו פגם שאול והנה המעלה הזאת אינה מצד בחירתך אבל באמת מצד הבחיר' שלך חטאת יותר משאיל ואלמלא אתה שאול כלומר אם היתה נשמתך במדרג' רמה כמו נשמת שאול וזהו שאמר לו אלמלא אתה שאול כי שם שאול היא השם של נשמת שאול ואם אתה לחטא הגדול שלך היתה מצורפ' נשמ' גבוה כנשמת שאול והוא דוד כלומר והוא לחטא קל הי' מצורף עליו נשמה נמוכה כמו נשמת דוד והיה המרחק גדול יותר בין פגם שאול לדוד ואברתי כמה שאול מפני דוד והרב בעל של"ה נתן טעם אחר על מה שהקב"ה מדקדק עם הצדיקי' כחוט השערה לפי דאי' במ' בתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדה"ד וראה שאין העולם מתקיים בדין בעבו' הרשעים שיתף עמו מדת הרחמים והנה עיקר שתוף מדה"ר הוא בעבו' הרשעים אבל הצדיקים נשארו בסוד המחשבה כמו שתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדה"ד כי בשביל' לא נשתתף מדה"ר ולכן מתנהג הקב"ה עם הצדיקים במדה"ד ולכן מדקדק עמה כחוט השערה והשתא יובן היטיב תשובת הבורא על שאל' משה ששאל זו תורה וזו שכר' והשיב הקב"ה שתוק הלא כך עלה במחשב' לברוא את העולם במדה"ד ובשביל' לא נשתתף מדה"ר לכן אני מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה ודפח"ח וזה"ש וכיראתך עברתך שכל מה שאדם הוא יותר ירא מפניך יותר אתה מתמלא עליו עבר' וזעם כי מדקדק עם צדיקי' כחוט השערה ושוב מצאתי הפירוש הזה בגמרא ועתה נשוב לבאר מאמר שהתחלנו לא זז מחבבה עד שקרא' בתי בהקדים משל אחד לאחד שיש לו בת יחידה ואוהב אותה בלבו מאוד אבל אינו מגלה לה אהבתו אותה ומתנהג עמה בחוכח' מגולה ואהבה