עמוד העבודה רטז

ההשגה וכל מה שהיא נחלשת אין לה כח להחשיך כ"כ ואף לזו"ן הגם שהמוחין שלהם מתמעטין בכל יום מ"מ יש להם נחת במה שהקליפה שהוא שונא' מצטערת מחלישות כחה והקליפה יש לה צער כפול צער א' מחלישות כחה וצער הב' מהנח' רוח של הקדושה שרוא' מפלת הקליפה וממילא יש לקדושה שמתה כפולה א' במה שהקליפה מצטערת על חלישות כחה והשמחה השנית במה שהקליפה מצטערת על נחת רוח של הקדושה וכראות הקליפה שהקדושה יש לה שמחה כפולה ניתוסף לקליפה יגון על יגונה וכל מה שניתוסף לקליפה יגון וצער הרי ע"י ניתוסף לקדוש' שמח' כפולה ונחת וכן ילך הדבר אל לא תכלית נמצא יצא הפסדה בשכר' כלומר הקדושה יצא הפסדה בחלישות המוחין בכל יום בשכרה ר"ל במה שיש לה שמח' כפול' ומכופל' מצער ויגון הכפול של הקליפה כי כשזה קם ר"ל הקדושה זה נופל ומחמ' זה ראוי לכל אדם כשעוש' מצוה או מתפלל שתהיה בשמח' כראוי לאוהב שמתענג בשמח' אהובו כמ"ש עבדו את השם בשמח' וענין הלזה שכתבנו פה יוסיף כה ואומץ לעובדי השם ומלבד זה בשעת דבקותו בקדושה העליונ' יערה עליו שפע מאותן האורות הקדושים שהוא מעורר אותן ישתלשל משם עליו שפע הדבקות ויותר ויותר ומשלו נותנים לו בלי איחור ועיכוב כי עד מהרה ירוץ דברו למעלה ומשם תרוץ השפע של אהבה ודבקות עליו

ארז"ל בהוריות ובכריתות מהנס הנפלא שנעשה בשמן המשחה שמשחו בו את המשכן ואת כל כליו כאמור בתור' בפ' כי תשא וגם משחו בו כהנים ומלכים ואעפ"כ לא נחסר ממנו כלל לגמרי שנאמר שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם ונלע"ד להסביר הענין הלז כי הנה אנו רואים בחוש שקדוש' גדול' מאוד היתה שורה בשמן המשחה כי הנה כתוב בס' משלי שמים לרום וארץ לעומק ולב מלכים אין חקר כי מי שאין לו רק שכל אנושי לא יסבול כחו להנהיג בשכלו הדל חיילות רבות ומדינית עצומות לכן בהכרח שיערה עליו שפע חכמ' עמוק' מאוד למעלה משכל אנושי ולפיכך אין לאנשים יכולת להשיג חקרי לב המלך כפי רוחב שכלו ושלמה שהיה מלך הרגיש זה בעצמו גודל רוחב שכלו ועמקו ולכן הודיע לנו הדבר הזה שלב מלכים אין חקר והנה כשנמשח שאיל בשמן המשחה נהפך תיכף לאיש אחר ותצלח עליו רוח אלקים עד שהתחיל להתנבאות עד שתמהו עליו ואמרו הגם שאול בנביאים ככתוב בס' שמואל בסי' יוד ע"ש ואין ספק שהקדושה ששרתה על שמן המשחה גרם לו כל ההשגה ההיא המופלג' והנה ידוע שטבע הרוחניית אע"פ שישתלשל ממנו שפע למקום אחר לא נחסר המקור כי הוא כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום וכן אנו רואים בחוש כשאדם משפיע חכמ' לאדם אחר לא נחסר ממנו החכמה ההיא והטעם נלע"ד בעה"י כי כל הרוחניים שנתאצלו מא"ס אע"פ שלגבי א"ס הם ב"ת כי הא"ס הוא בב"ת האמתי מ"מ קבלו כל הרוחניים מא"ס רושם בב"ת והיינו שיהיה בבחי' מדליק מנר לנר ואין הראשון חסר כלום ועומד בקיומו והנה הקדושה ששרתה בשמן המשחה היתה קדושה גדול' ועצומה שהיתה מוספ' חכמה למלכים ודביקות לכהנים גדולים וקלט החומר של שמן המשחה טבע של הרוחניים שיהיה כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום לפיכך כל מה שהי' מושחין ממנו לא נגרע משיעורו הראשון והנפלא מענין הזה שחומר השמן אע"פ שהקדושה שרתה עליו מ"מ לא קיבל מהקדושה לא דבור ולא חיות ולא חכמ' והשג' אלא היה חומר מת ומ"מ כשהיה מושחין ממנו לכהנים ומלכים היו מקבלים חכמה ואהבה וירא' לפי שחומרם הוא מוכן לזה וכמו כן קבלו הכרובים והארון רושם וטבע הרוחניים ששרת' עליהם במה שלא תפסו מקום כדרך הרוחניים שאינם תופסים מקום כמשארז"ל כרובים בנס היו עומדין וארז"ל מקום ארון אינ' מן המדה וכונתם באמרם בנס היו עומדין היינו שהיה חוץ לדרך הטבע הגשמיים שתוספים מקום אבל היה כפי טבע הרוחניים שהם קודם לטבע והטבע הגשמיים אינ' יכול לשלוט על הרוחניים ולהיות שראוי היא שהמרכבה תתיחס לרוכב לכן מקבלת המרכבה טבע הרוכב הן בענין העדר תפיס' מקום הן בענין מדליק נר מנר ולהיות שחומר הארון והכרובים ושמן המשחה אין להם שום החייחסות לרוחניית לכן הוצרכו לקבל רושמים אלו כדי שתהיה המרכבה מתייחס' קצת לרוכב אבל אדם שמעצמו יש לו התייחס' לרוחניים א' מצד נשמתו שנתלש ממקור החכמה וגם כונניו' אברי גופי החיצונים והפנימיים הס מהייחסי' לנשמתו ולעולמו' העליונים אין לו צורך לקבל רושמים כאלו והנה אם היה אותו הרוחניי' שהיה שורה על הכרובים היה שור' על האד' לפי שהאדם מוכן לקבל שפע הרוחניית לא היה האדם יכול לסבול והיה מת או נשבר דוגמת שביר' הכלים של עולם התוהו משא"כ להכרובים לא היה הקדושה ההיא מזקת כלל לפי שאין מוכן לקבל השגה ולהיות שמ"מ היו מרכבה לרוחניי' עצום קלטו רושם מן הרוהניי' ההיא במה שלא תפסו מקום וג"כ קבלו רושם היחוד במה שהיו מעורין זה בזה כמער איש ולויות והנה שמן המשחה והארון והכרובים היו לעדות לישראל שהשכינה שור' בחומריים ההם לפי שקבלו רושם לדוגמ' הרוחניים במה שלא נחסר השמן ובמה שהארון וכרובים לא תפסו מן מדת המקום כלום ונלע"ד שמעין זה היה הנס שמעולם לא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים כי כיון שהי' רוחניות קדוש שורה שם היה מקום מועט מחזיק את המרובה כמו שמצינו בארבע אמות של פני הסלע היו עומדין כל ישראל וכמו שפירש הר"מ אלשיך בפ' שמעו נא המורים ואפשר שבשביל זה נקרא הוא ית' מקומו של עולם כמ"ש ברוך המקום לפי שרוחניות מרחיב המקום והנה ארז"ל ארץ צבי כתיב בה כי אחר החורבו