עמוד העבודה קסג

שיתחיל לרשו' על הנייר קווים השחורים של האותיות המורכבין מיודין אין שום צורה ניכר' על הנייר כי הנייר הלבן משולל ונעדר מכל צורה וכשירשו' הקוי' השחורי' נצטייר על ידם שני מיני צורת עד"מ כשירשו' מ"ם סתומה כזה בל הרי יש כאן תמונ' ריבוע מקוים השחורים ובתוכ' תמונת ריבוע לבן מלבנוני' הנייר ומ"ש והיא בכל האותיו' מבואר הוא כי כל קווי האותיות מורכבי' מנקודו' שהם צורת יודין ומ"ש והיא ראשית' ואחרית' ג"כ מבואר כי מאחר שקווי האותיות מורכבים מנקודות בהכרח ראשית כל אות התחלתו הוא יו"ד ואחרית כל אות ג"כ יו"ד ועם היות שאמצעות הקווים ג"כ מלאים יודי"ן מ"מ אין היודי"ן ההם ניכרים כ"כ לפי שאין להם גבול בפועל רק בציור המחשבה נוכל לציי' באמצע הקו צורת יוד אבל בתחל' הקו ובסופו ניכר יותר צורת היודי"ן לפי שסמוך להתחל' הקו ולסופו יש שם לבנונית הנייר משא"כ באמצע הקו ומ"ש ונעלמת מכל פי' כי אפי' בתחלת הקו ובסופו אינו ניכר היטיב בחי' היו"ד כי בשלמא אם תרשום על הנייר רק נקודה קטנה לבד שהיא צורת יו"ד הרי היא בודאי ניכרת היטיב כי סביב סביב לה מכל צד יש לבנונית הנייר משא"כ בתחלת הקו אין שם כ"א לצד מעלה בחי' נייר ובסוף הקו אין שם כ"א לצד מטה בחי' נייר ומכ"ש באמצע שהוא נעלמת מאוד והנה כל האותיות יש בתוכ' אויר פנוי ולבן מלבנונית הנייר משא"כ ביו"ד שאין שם בתוכו בחי' לבנונות כלל כ"א חוצה לה ואחשוב הרמז לזה כי יו"ד הוא אותיות דיו לומר כי אין בה רק בחי' הדיו שהיא השחור ולא הלבנונית ואחשוב ג"כ רמז כי היו"ד רומזת לחכמה וכמו שחכמה היא ראשית כמ"ש ראשית חכמה יראת ה' והיא ראשית להשגה כי כתר הוא פלא העליון מופלא ומכוסה מכל כן היו"ד היא ראשית לכל האותיות וכמו שבחכמה כלולים כל הספירו' שלמטה ממנה כן ביו"ד כלולי' כל האותיו' כנ"ל

בפירושו לנתיב הראשון וז"ל הנתיב הראשון נק' שכל מופלא פי' מלשון כי יפלא ממך דבר שתרגומו ארי יתכסי פי' שהוא נעלם ונסתר ומכוס' מכל מה שזולתו וכשם שעילות העילו' אינו מושג לכל מה שזולתו כן השכל הזה נעלם מהשיגו זולתו עכ"ל הראב"ד פירוש כי ידוע שכל ספירה היא עילה למה שתחתי' עד"מ כתר הוא עילה לחכמה וחכמה נקר' עלול מכתר ואחר שהכתר האציל מעצמותו את החכמה לא נחסר ח"ו מהכתר אותה הבחי' כי האצילות הוא כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום ונמצא יש כאן ב' מיני חכמות חכמה א' היא ספירת חכמה בפועל שהכתר האציל אותה והיא לחוץ לכתר ובחי' אחת היא בחי' חכמה הגנוזה בכתר והנה השני מיני חכמות הנ"ל אינם נכנסים ח"ו תחת מספר שנים שיצדק לומר עליהם ח"ו שהם שני מיני חכמות כי הם שווים ממש זו כזו עד"מ כשראובן יאמר לשמעון בזה הלשון שמע ממני שני המצאות שכליות אשר למדתי ויגיד ראובן לשמעון המצאה אחת ואח"כ בכלותו לגמור ההמצאה ההיא יחזור ראובן לומר ההמצאה ההיא שהגיד כבר לשמעון אותה ההמצאה ממש בעין כדמות' וכצלמה אות באות ממש וכשמוע שמעון מראובן חזרת ההמצאה ההוא פעם שנית יתמה תימה גדולה על ראובן באמרו וכי לזה קראת שני מיני המצאות בעבור שחזרת אותה פעם שנית הלא היא בעצמה כדמותה וכצלמה והמצאה אחת היא ממש ולא תאמר כהמצאה אחת ולא המצאה אחת אלא המצאה אחת ממש הוא ולגלג זה השמעון על ראובן לאמר לו הלא תוכל להגיד מאה המצאות כשתגיד ההמצאה ההיא עד מאה פעמים כמו כן בשני מיני חכמות הנ"ל כי הם ממש חכמה אחת אלא שלא נטעה לומר ח"ו אחר אצילות הכתר את החכמה נחסר מעצמותה אותה בחי' ח"ו לכך אומרים שגם אותה הבחי' נשארה בכתר ולעולם שב' הבחי' הללו ממש בחי' אחת הם וזהו בודאי הגמור שכל ספירה משגת את עצמה ובהיות כן נמצא שחכמה משיג ג"כ מקצת אור הכתר והיינו אותה הבחי' הגנוזה בכתר כי עצמות' אחת היא ושוה ממש הוא באחדות אחד אבל שאר אור הכתר אין החכמה יכול להשיג כי אור הכתר גדול הרבה יותר מאוד לאין תכלית מאור החכמה וכן כתב האריז"ל בפירוש כל בחי' אור נק' א"ס בערך מדרגה שלמטה ממנה נמצא חכמה אינו יכול להשיג כלל את אור הכתר הגדול ונמצא בבחי' העדר ההשגה אצל החכמה שוה אור הכתר לאור הא"ס ששניהם אין החכמה יכולה להשיג ואל תטעה בדברינו לומר במה שאמרנו שחכמה משיג מקצת אור הכתר והיינו בחי' הגנוזה והנשארת בכתר לא תטעה לומר כמו שספירת חכמה משגת את עצמה שעצמותה הוא בפועל מחוץ לכתר כן בנידון הזה ממש משגת חכמה באור הכתר חלקו הנשאר גנוז שם כי לא יצדק שם מלת חלק כלל כי אין שם חילוק ופירוד כלל ועיקר והכל אחדות אחד אותה אור הכתר הגדול מה שאין חכמה יכול להשיגו ובחי' הגנוזה שחכמה יכול להשיג הכל אחדות אחד ואין החכמה משגת אותה הבחי' הגנוזה בפני עצמה כמו שמשגת את עצמה בפני עצמה בפועל אלא השגת החכמה את הבחי' הגנוזה כך הוא כלומר שמשגת שבחי' עצמותה ודאי יש באור הכתר הגדול הנשאר ג"כ ע"ד ישנו בכלל מאתי' מנה ולא תנקוט בידך זה המשל לדווקא כי שם שייך להפריש מנה ממאתי' בפ"ע ויצדק לומר אח"כ מנה מונח ומנה מוטל אבל כאן אין להפריש כלל ח"ו אבל הכל הוא אחדות נמרץ ועצום מאוד וכדי שתבין לשונינו מהו כוונתינו באמרנו אחדות נמרץ ועצום אמשיל לך משל הנה ידוע בדברי החוקרי' המדברי' מהרכבת היסודות באדם כנו את ההרכבה הזאת בשם הרכבה מזגיית כי יש שני מיני הרכבות א' הרכבה