עמוד העבודה קמד

בתכלית ההטבה מה שאפשר להם לסבול עכ"ז עשה הקב"ה להם טובה בתכלית מה שיוכלו לסבול כיון שסוף סוף עתה הוא טובה להם יותר והוא ט"ד זכין לאדם שלא בפניו פי' שלא מדעתו ר"ל אע"פ שאינו מבין איכות ההטבה ההיא מ"מ טובה הוא לו דאנן סהדי אם הי' בו דעת בודאי הי' בוחר בטובה זאת דוגמא זאת כתבו התו' במס' קדושין בדף ה' ע"א בד"ה שכן ישנה בע"כ כו' שהביאו שם ויש מיישבים פי' הקונטריס כו' ע"ש ועד"ז נתן האריז"ל טעם המדרש נעשה אדם במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים נמלך ה"ה כתוב אצלי במ"א בתוספות נופך משלי ולכן כל מעשה בראשית נחתמו בשם אלהים שהוא בגי' הטבע כי הטבע נגמר ונחתם בששת ימי בראשית שנבראו בהם כל מיני הנמצאים התלויים כולם בל"ב אלהים דמעשה בראשית והנה אלהים הוא דין והנה הדין הזה הוא טוב גמור כי אלו הי' באחד מהם לפנים משורת הדין כגון שחומר הבהמה יקבל צורה יותר נכבדת הי' אדרבה רעה לו ואדרבה מה שיהי' מכונה לפנים משורת הדין לא הי' אפי' דין אלא רעה לכן הדין ההיא הוא תכלית הטוב שהוא במזג השוה לכל נמצא במדה ובמשקל ובדקדוק מכוון לא פחות ולא יותר ולכן נברא העולם בל"ב אלהים דמעשה בראשית וזה"ש ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים וארז"ל בתחלה עלה במחשב' לברוא העולם במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים בדין שותף עמו מדה"ר והנה על קושיא כי לא בן אדם הוא ויתנחם תרצתי במקום אחר הלא היא כתובה על קונטריסים שלי ולדרכנו יובן הענין בדרך אחר והנה הלשון עלה במחשבה הוא לשבר את האוזן ולהשכילנו ענין רצונו ית' אלינו המשיל על דרך הענין שהוא בנו בני אדם ור"ל בתחל' עלה במחשב' לברוא העולם במדת הדין כלומר מה שהוא לפי האמת עתה בחי' הדין ואם הי' נק' לפנים משורת הדין דהיינו שישפיע בכל חומר צורה נכבדת יותר ממה שהשפיע עתה והוא לכאורה על צד הטובה גדולה ויתיר' שיהי' לחומר אור יותר צלול וזך וראה שאין העולם מתקיים בדין היינו באותו בחי' הנק' אז לפנים משורת הדין לא הי' יכול העולם להתקיי' בי החומר לא הי' יכול לסבול כח האור הגדול ההוא ואדרבה הי' נחלש כח החומר כמו חלושי הראות באור השמש לכן שיתף עמו מדה"ר באחדות עצום ונמרץ כי המדת הדין הוא היא בעצם מדה"ר כי ע"י שהשפיע בכל חומר צורה שלה למזגה ואיכותה א"כ החומר יוכל לסבול האור ויהנה מאורו וטובו ואדרבה זהו תכלית ההטבה ואם הי' מטה מקו היושר לימין או לשמאל שוב לא היה ההטבה בתכלית כי אם הי' נוטה לשמאל מקו היושר דהיינו שהי' משפיע בחומר צורה פחותה ממה שהשפיע עתה הי' העדר הטבה בעצם כיון שיש לו כח לסבול צורה נכבדת יותר וגם אם הי' נוטה מקו הישר ומכוין לימין דהיינו שהשפיע בחומר צורה יותר נכבדת אז מצד עצם הפעולה הי' באמת הטובה יותר גדולה אך מצד בחי' המקבל שאין לו כח לסבול אור גדול לא היתה ההטבה ההיא תכלי' הטבה לכן שיתף לדין זה מדת הרחמים שהיא בחי' מוצעת בין ימין לשמאל דהיינו בקו היושר ממש זקוף כי ידוע שמדת הרחמים ממוצעת בין מדת החסד שהוא לפנים משורת הדין ובין מדת הדין גמור שהוא חוץ לשורת הדין ונמצא בענין זה עלם מדת הדין הוא הוא מדה"ר בעצמו שהוא קו היושר ועוד בלאו האי טעמא שחומר אינו יכול לסבול צורה נכבדת מותר מזי כי הי' בחי' קנאה אל הצור' בהיותה יכולה להתלבש בחומר יותר זך ולמה ייטיב לחומר יותר מלצורה ומה גם עתה בהצטרפות שני הטעמים גזרה חכמתו ית' להאיר לכל חומר צורה כפי איכותה וכפי ערכה כי עי"ז יהי' הטבה בתכלי' לחומר ולצורה והצורה הגרועה ג"כ לא יכלה להתלבש בחומר יותר זך מכפי ערכה ג"כ משני טעמי' טעם א' שזה החומר הונח לצורה יותר זכה ועוד כי הצורה לא תרויח כלום כי כמעט קרובים להיות שמים כי חומר זך מאוד קרוב היות במדריגת צורה. וצורה יותר עכורה קרוב להיות במדרגת החומר כי כל צורה נקרא צורה בערך החומר שלה וכל חומר נקרא חומר בערך הצורה שלו ונמצא עתה עי"ז שהבורא משפיע בכל חומר צורה במדה ובמשקל כפי קו הדין עושה שלום במרומיו בין החומר והצורה ואין קנאה במעשה בראשית ונמצא שמדה"ד הוא מדת השלום ומדת האמת שאין שום משוא פנים בדבר וגם שההטבה היא הטבה אמיתית ומיושרת במשפט השוה שא"א להיות לא פחות ולא יותר וזש"ה מעשי ידיו אמת ומשפט וזש"ה עושה שלום במרומיו ולדעתי זה יהי' פירוש המשנה על שלשה דברים העולם מתקיי' על הדין ועל האמת ועל השלום כי הדין הוא האמת והוא השלום כאשר ביארתי והכל הוא דבר אחד. ונלע"ד ליתן טעם לכינוי חוט הא"ס בשם קו היושר מפני שאור שהאציל הא"ס שיתפשט בפנימיות כתר א"ק הי' מדוד ומשוער באופן שיוכל כלי כתר דא"ק לסבלו והוא כדמות קו היושר שאינו נוטה לצד ימין או לצד שמאל כ"א באמצע ממש כקו היושר עומד זקוף כן הי' אצילות אור פנימי של כתר באופן ממוצע לא פחות ולא יותר לא פחות כי אין כילות וצורת עין לפניו ולא יותר מפני שכלי הכתר דא"ק לא יוכלו לסבלו וגם לטעם אחר נקרא חוט הא"ס המתלבש בכלי כתר א"ק בשם קו היושר ויבואר ג"כ הפירוש סתרו יושר בחרוז של אתה הוא כמו שנבאר בעזה"י לפנינו והנה כאשר תתפשט העצם השכלי בגוף תשפיע בו חיות ושכל וזכרון מפני שהם ענינים עצמותים בה מפני שעצם הנשמה עיקר מהותה אינה אלא שכלית חיונית בעצמה וכשתתפשט בגוף מתראים כוחותיה ובחינותה בגוף במה שהוא מתנועע ומרגיש מתראה כחו החיונית שלה ובמה שהוא משיג ומשכיל וממציא או